אין לי הרבה זמן לכתוב

אין לי הרבה זמן לחשוב

כשאמרו פעם כשהייתם קטנים שאלו השנים היפות בחייכם, הם צדקו חלקית. אבל עכשיו אנחנו אדונים לעצמנו. חיים על כסף שלנו וקצת תרומות לעוזבי קיבוץ. יודעים בדיוק מי גמר את האוכל במקרר, אין עוזרת בית להאשים.

הגעתי למסקנה שאני גזען וקצת פשיסט אבל שאין לי דעות קדומות. משמע - אני לא פוסל אדם לפני שיש לי דעה מגובשת עליו אבל אחרי זה אני בהחלט פוסל אותו. זה לא שאני נגד ערבים למשל, אבל אני נדהם עד כדי גיחוך איך הערביות באוניברסיטה מבקשות ממני הכוונה ולא מהבחורים הערבים שעומדים לידי (ותאמינו לי שהם ערבים, יש לי חוש טוב לזה). אני יכול לגחך באופן דומה על הרבה חברות, אבל הערבים הם הדובדבן שבשמנת.

ואני עדיין מעדיף אותם על חרדים, שמבחינתי הם כבר מזמן לא יהודים.

תכבו את החימום. שיהיה כמו פה: