סיפורי הגשם על החיים, על האהבה, על המוות ועל הדברים שביניהם
|
| 9/2006
זוכר אני את הרוחות הקרים המלטפים את פניי ואת חיוך על פני של עצים הם ידעו הם בטח ידעו שלא יהייה אבל נוצר את לא לבד ביערות של פחד את לא לבד בקרב של אהבה אבל הלכת והסיבה היא הרגשה מי את עכשיו נסיכתי? חלום נודד בין חדרי הזיכרון או הרוח המלטפת את פניי? אבל לא קר נעים כזה כמו עלה של הורד אחרי הגשם הראשון בסתיו
מוזר ימים עוברים מהר כשאני חולה אולי בגלל שאני לא מצליח לעשות הרבה דברים לא אוהב הרגשה הזאת שאומרת לי "עשיתה מעט" כן מוזר למה אני תמיד רוצה לעשות עולם למקום טוב יותר? לשנות אותו? כנראה יש לי מגלומנייה אם אני חושב שאני יכול? אבל אולי אני יכול, מי יודע ואולי כבר קצת שיניתי אותו או שיפרתי אולי נתתי תקווה, רמז,ידע שמחה לאחרים ועכשיו לי צריך ללמוד איך לשמור על אלו שאני אוהב כדי לא לאבד דברים אני סמים אותם במקום מסויים אבל איך לא מאבדים בן אדם?
ולא אני לא עצוב אולי קצת אבל זה זיכרונות
| |
|