סיפורי הגשם
על החיים, על האהבה, על המוות ועל הדברים שביניהם
|
| 10/2006
דרושה מוזה :)
הא אני באמת צריך מוזה, היום ניסיתי לחזור לכתוב. לא הצלחתי, זה נראה כאילו יש לי רעיונות, אבל הכל כבד כזה בכתיבה שלי, אפילו חסר רגש.
פעם יכלתי בקלות לכתוב כמה עמודים, מהם אפילו אני הייתי נהנה כשקראתי אותם, ועוד להוסיף כמה משפטים פילוסופיים. :)
לאן זה הלך? מה קרה?
אולי זה אני שעכשיו לא מרגיש. לא מרגיש בכלל.
לא אני מרגיש את טיפות הגשם על פניי. אבל את אהבה,געגועים,פחדים, כאב, תקווה ואושר. למה זה נעלם יחד איתה?
אז כן דרושה מוזה שמחזירה את רגשות שציינתי למעלה. שעות עבודה-לא חשוב ממלא יש לי בעיות עם שינה.
וגשם זה נפלא. לצמחים ופרחים בחוץ בזמן השם יש את הריח המיוחד הזה, הריח טריות.
וגם כל הכולם שייך רק לך, כי אין אף אחד בחוץ אפילו במרכז העיר. ואף אחד לא אסתכל מוזר עם תחייך בלי סיבה.
תחזרי בבקשה, יש לי כל כך הרבה להגיד.
אני יודע, מילים זה דבר חסר משמעות, אבל עדיין הם יכולים לכל כך הרבה דברים טובים.
אה ותחייכו אפילו בגשם, כי הוא גם בודד. :)
| |
נגמרו לי המילים. לא בעצם מילים נשארו, משהוא אחר נאבד. החומר שמייחד את המילים ומביא להם משמעות ויופי. אומרים שאותו מביאה מוזה. מעניין מה מספר טלפון שלה, מזמן היא לא ביקרה אותי.
ואני עדיין בסדר, חזרתי לטייל כיורד החושך. אני אוהב לטייל בערב, כי דווקא בערב רב הערים בישראל מתעוררים, ומקבלים צבעים. ובצהריים הם מתים, כאילו השמש השורפת לא נותנת להם לזוז. ואני סתם מחפש, כנראה אותה.
אני אנסה, אני אתקשר. ומה אחרי זה? בטח יש עוד דרכים.
אמרו לי שאני צריך להיות פחות שמח, אולי, אבל לא, אם לא אני אז מי כן יאהב את החיים שלו.
לילה טוב, חולומות אני מתכוון לארח אותכם הלילה.
| |
כמה מוזר.. לבוא לבית ספר ולא להכיר אף אחד חוץ ממורים ושום בשער. אבל נראה שדבר לא השתנה. רק התבגרנו בשנה. והחיים של כל אחד מאיתנו השתנו. לא רציתי. אבל חיים לא רצו, לשנות את חוקייה רק בשבילי.
מרגיש למהשהוא רע, כנראה שלמרות הכל אני עדיין בן אדם.
ואני עדיין מחפש, ונראה כאילו עולם כזה ענק. אבל כשאני מסתכל במראה גם אני לא נראה קטן. :)
לילה חמוד, אבל בלי כוכבים.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
