אז בניסיון נואש להיות אופטימית אני אספר לכם את זה

אתמול היה אחד הימים היותר מצחיקים שהיו לי..

אחרי השיעור נהיגה בבוקר נסעתי לכרמיאל לאולה שלי!.

דיברנו מלא שטויות! היא סיפרה לי עליו ועל כמה שהיא לא רוצה אותו. ועל השקרים שהיא סיפרה לו כדי לא להפגש איתו שלשום בלילה (האשימה אותי ואמרה שאני ישנה אצלה - שזה לא היה נכון ד"א)

אני הייתי חסרת החלטיות בנושא שלו.. הוא נשמע כמו מישהו ממש חמוד,

אחד כזה שישמור על הילדה שלי ויעשה לה טוב. אבל היא לא רוצה

היא מפחדת ממחוייבות ומפחדת מאהבה.

היא לא מאמינה שהיא קיימת ולא חושבת שלמצוא אהבה היא שאיפה מוצדקת בחיים.

אז אמרתי לה אפילו אם לא אהבה, בכל זאת מוקדם מידי לאהבה רצינית בגיל הזה,

אפשר פשוט להנות ולהסיק אם את רוצה אחר כך.

אחרי שנמאס לנו להתווכח ולדבר על כל העניין איתו עברנו ללימוד רוסית..

כן כן, אני מנסה ללמוד עדיין. אבל אני בדרך הנכונה...

אז לימוד רוסית הוא דבר מצחיק כשלעצמו אם מדובר בי שכל מילה רוסית שיוצאת לי מהפה

נשמעת כאילו ערבי מנסה לדבר ביפנית (בלי גזענות או משהו.. פשוט נשמע לי מצחיק ומעוות טיפה)

חחחח אז היא הביאה לי איזה ספר ילדים שמלמד כל מיני מילים שטותיות וכאלה כשאחת מהם היא פטריה.

העניין הוא שזו לא סתם פטריה, אלא הפטריות האדומות עם הנקודות הלבנות עליהן שאסור לאכול כי הן רעילות או משהו.

בקיצור יש להם שם ברוסית שאותו כבר הספקצי לשכוח בערך 5 דק' אחרי שלמדתי אותו.

אז הם מנסים לחבר משפטים מטומטמים בספר הזה כמו "אבא, מטוס!" וכאלה שטויות

ואחד המשפטים היה "אמא, פטריה!" אז כשאולה שלי שאלה אותי מה כתוב אמרתי "נו באמת... אמא שלי פטריה רעילה!.."

חחחחחחחחחחחחחחחח למרות שזה לא נראה מצחיק כשאתם קוראים את זה זה היה ממש קורע באותו הרגע.

כמובן שהעייפות והשיחות הארוכות תרמו לזה.

אחרי שנשברתי מרוסית, התחלנו איכשהו לדבר על יאיר ואולגה אמרה שהיא חייבת לראות אותו. אז נכנסתי למקושרים והראיתי לה תמונה.. הוא כזה שווה ברוב התמונות שם. עם העיניים המדהימות שלו ועם שיער שנראה כאילו הוא בכל זאת לא מקריח P=

ריכלנו עליו קצת.. אולגה קינאה ולא האמינה שאני אשכרה קופצה למיטה איתו כל פעם שאני רוצה. ואני הייתי עם חיוך מרוח על הפרצוף כי נזכרתי בזמנים הטובים שלנו וגם ביום שלישי כשהלכנו כל המשפחה ונספחים לפסטיגל (נכון שאני כבר גדולה לזה אבל זאת מסורת... וחוצמזה זה תמיד כיף לשמוע שירים אפילו אם חצי מהם של רינת ויויו או יובל המבולבל :S )

בסוף התעייפנו קצת וראינו טלוויזיה. אולגה עם השיגעונות התרבותיים שלה פתחה לנו ערוץ MEZZO וראינו את הבלט סינדרלה. כל כך צחקנו על כל ההומואים ואלה שפשוט אוהבים להיות בבגד גוף צמוד ונוראי שמבליט את כל החבילה שלהם כאילו הכפילו אותה פי 3.5 ונכנס לחריץ של התחת ככה שהם מסתובבים עם ווג'י כל הזמן. הגענו גם באופן לא מפתיע לעובדה שיניב חייב להיות הומו בארון. עזבו את זה שהוא רוקד סלוניים, הוא פשוט כל כך נשי. וגם אולגה סיפרה לי שלנה סיפרה לה שהוא לוקח פופרס כדי לשכב איתה. איזה גבר בן 23 צריך את זה כדי לשכב עם בחורה שווה כמו לנה?!

ב7 כבר הייתי צריכה ללכת לחוג כדי להוריד כמה מהקלוריות שהעליתי במשך כל הימים האחרונים (או ליתר דיוק החודשים האחרונים) בריקוד. יניב דווקא היה בסדר ולא קרע לנו את הצורה. פגשתי שם את שניקי שכנראה שיהיה לה חבר בקרוב ב"ה. אני כל כך שמחה בשבילה! זה מה שהיא רצתה כבר די הרבה זמן.

אחרי החוג תפסתי טרמפ בחזרה לאולה והתארגנו כדי לצאת עם הבחור שלה ועוד כמה חברים שלה ושלו. אולגה עלתה על הרעיון הכי הזוי וקורע כדי שהוא לא יוכל לנסות כלום כשהם ייפגשו - הייתי צריכה להדבק אליה בעצמי. פיתחנו ברגע של חרפון את הרעיון והגענו בסופו של דבר לסיפור שאני נמשכת לאולגה ולא רוצה שהוא יתפוס לי אותה.

אז יצאנו לפארק ברבין כדי להפגש איתם, פספסנו את ההודעה שלו שהם מתעכבים באיזה חצי שעה.. אז חיכינו בקור בזמן שהתאמנו על יכולות המשחק של שתינו וצחקנו משטויות. בסוף הם הגיעו.. הוא דווקא לא מכוער כמו שהיא אמרה לי שהוא. וחברים שלו היו נחמדים (אולי בגלל שהם הביאו נרגילה אהבתי אותם קצת יותר... אבל תכלס הם באמת חברה טובים) אז צחקנו העמדנו פנים (בעידון אמנם אבל עדיין) ובסביבות 1 בלילה אמא ואילני באו לאסוף אותי הביתה.

אז אם אני אסכם, הניסיון לאופטימיות הצליח. בהחלט עבר לו השיעמום והדיכאון שהיה לי עד לפני כמה דקות..

מקווה שיהיה לכם סופשבוע מעולה!..

-אני-