כמה שאני עייפה =/

שעתיים של נגינה זה לא בשבילי.

אבל... אחרי ששרדתי את זה, אני יודעת שאני אשרוד כל דבר D:

היום בבוקר התחיל מוקדם. יותר מידי. 8:05 =/

פגשתי את יניב בתחנת הרכבת ונסענו לנו לאת"א. הזמן היה קצר והמלאכה מרובה.

יניב השאיר אותי בספרייה והלך לסידורים שלו.

אני נהנית לי :]

למדתי איך למצוא שם ספרים, התלהבתי מזה ברמות!

יצא לי לראות כל מיני אנשים שיניב מכיר.

שמעתי שיחות של אוניברסיטה... היה מוזר

לבסוף יניב לקח 4 ספרים בשבילי [תודה!] והוא וחבר שלו [גרועה בשמות, מצטערת =/] ליוו אותי לתחנת אוטובוס [לא נכונה!!!] והלכו להם לרכבת [אחרי שהשגנו אוכל (ואני עדיין מתלהבת כי זה היה טעים והבגט היה טרי P:)].

בסופו של דבר מצאתי אוטובוס, הגעתי לתחנה המרכזית, העדפתי לחכות לאוטובוס הבא שיעצור ליד הגן ולא בתחנה המרכזית, קניתי לי פרישייק [טעות...] וזהו.

באתי לעבודה באיחור של כמה דקות. היו רק 6 ילדים, היה מוזר... אבל נחמד =]

אין לי כוח לזוז.

ואמ.... בע.

כן... זהו.

להיות באוניברסיטה עשה לי טוב. גרם לי לחשוב האם אני באמת אוכל לא ללמוד שנתיים... נראה לי אני אוהבת ללמוד, אבל אני עוד לא בטוחה כל כך :X

אז כן, אני נוטה שוב לכיוון העתודה (למקרה שאצליח להתקבל, ותחילה אקבל זימונים כמובן).

הרגשתי חכמה, אחרי שהרבה זמן לא הרגשתי ככה :]

אתמול היה מסיבת יום הולדת של אלכס. היה אמ... מיוחד. גם משהו, לא? =/

אני עצבנית. אוף.