שלשום אספתי לי את הדברים שלי [ודאגתי לשכוח מברשת שיניים] ויצאתי לי לאלכסנדרה.

לא ישנו כל לילה [סוף סוף!!] וסיימנו לנו את הסדרה הנקבתית שלנו. בנוסף, ראינו וסגדנו לתמונות של בנות גילמור, היא עשתה לי כל מיני תסרוקות בשיער וסתם דיברנו. שתיתי קפה בלי סוכר :]

ב-6 בבוקר הלכנו להתארגן ולאכול ארוחת בוקר. יצאנו מהבית קצת אחרי 7 ועלינו על אוטובוס לת"א.

התאכזבנו לגלות שאין שום תארוכה כיפית בשד' רוטשילד, אז המשכנו לנסוע עד לדיזינגוף סנטר. שם התאכזבנו עוד יותר לגלות שאוטאקו נפתח רק ב-11 (!!!), אז הסתובבנו ברחבי הסנטר בחוסר מעש מוחלט [קצת חבל, אבל דווקא היה נורא כיף]. גילינו חנות פאזלים [בדיוק פגשנו את המוכר והוא הוביל אותנו לחנות ופתח אותה והיינו הראשונות שנכנסו אליה D=], שם התלהבנו מכל הפאזלים השונים וחקרנו אותם וסגדנו להם והגענו למסקנה שמצאנו סיבה טובה מאוד לחסוך כסף. עזבנו את החנות בידיים ריקות [ובצער רב] והמשכנו להסתובב. נכנסנו לחנות בסגנון של "סבון של פעם", ניסינו קרם ידיים, דבר שככל הנראה גרם לי לארגיה והתקף אפצ'ים לא נורמלי, אך זה עבר :] ביקרנו בחנות שמעוצבת כמו יער פיות כזה והתלהבנו ממה שיש גם שם. ביקרנו בכמה חנויות ליד אוטאקו, גילינו כיסא מוזר אך נוח [לדברי אלכסנדרה], אני התלהבתי מזה שיש ריח נעים, אבל אז אחרי כמה שניות הוא גרם לי לבחילה ונאלצתי לעזוב את החנות ולחכות לסשה בחוץ. הספקנו לגלות את יעודנו להיות מוכרות בהום סנטר. מצאתי מקלדת סיליקון ירוקה, סגולה וורודה!! יצא לנו לבקר בעוד כמה חנויות רנדומליות, ועדיין אוטאקו לא הסכים להיפתח. השעה 11 הגיעה, ומצאנו את עצמנו עומדות אומללות מול החנות. החלטנו לאכול ביניתיים, אך בדיוק כשהוצאנו את הסנדוויצ'ים פתחו את החנות. נכנסנו באושר רב, עברנו ברפרוף על אגף האנימה ופנינו לחיפוש הסיכות! מצאנו כמה סיכות מושלמות, אך לבסוף נאלצנו לוותר על כמה. חקרנו גם את האגף של הסדרות האמריקאיות והתלהבנו ממגנטים של איש משפחה. שילמנו על הסיכות ועזבנו את המקום מאושרות :) אני חייבת לציין שבחירת הסיכות הייתה משימה לא פשוטה בכלל!!

הלכנו לכיוון היציאה, אל אבוי! ריטה שמה לב לחנות נחמדה, שבה מסתבר היו צמידים עוד יותר נחמדים שעכשיו נמצאים בבעלותה של ריטה =) כמובן שאני לא יודעת לבחור, וזה שהידיים שלי לא כל כך קטנות גם הקשה על הבחירה, ולכן התאכבנו עוד קצת. הזמן דחק בנו ויצאנו להלך ברחובות. כמובן שהלכנו לנו בקינג ג'ורג' ובדרך מצאנו עוד כמה חנויות לא רעות בכלל. הלחטנו לא להיכנס לחנות הכיפית (אך היקרה ביותר) של האביזרים שבתחילת הרחוב והמשכנו הלאה. מצאנו תיקים מושלמים בחנות עם הדברים האלה שמגהצים ומדביקים על תיקים ושטויות אך הם היו ממש [ממש!] יקרים. אלכס התלהבה לה ממה שיש שם והמשכנו הלאה. מצאנו את ה-חנות! "קומבה מלה" [מי ממציא את השמות האלה?!] החנות פשוט מלאה בפריטי לבוש מקסימים! בהינו בכל דבר אפשרי ובכינו על כך שאנחנו לא יכולות לאפשר לעצמנו לקנות את כל החנות. לאחר מכן מצאנו את "הנסיך הקטן"- חנות של ספרים משומשים. השם פשוט אמר לי שהחנות תהיה מדהימה, וכך היה. האווירה הנפלאה של מקום קטן עם כמות בלתי מוגבלת של ספרים במחירים סבירים ביותר פשוט עשתה לי טוב. זכרתי בהחלטה שלי לא לקנות ספרים עד שלא אקרא את כל אלה שיש לי בבית אז סתם התלהבנו ממה שיש שם. ביקרנו גם בחנות בגדים נחמדה וזולה, אך לא מצאנו שום דבר. הגענו עד לפיצול של אלנבי-שנקין ונכנסנו לאודם. שם כמובן הייתי חייבת לקנות משהו וקניתי סיכת פרה לתיק, 2 סיכות לשיער, 2 עגילים [פו הדוב ודובדבנים מאוד מאוד מאוד ירוקים וזוהרים :) ] וכובע שאני רוצה כבר שנים [O:] וסוף סוף החלטתי לקנות. הזמן אזל ונאלצנו לחפש אוטובוס שייקח אותנו לתחנה המרכזית. למרות כל המהירות, היו לנו עוד מספר דקות בתחנה המרכזית עד שבאו האוטובוסים. סשה לקחה 320 ואני חיכיתי עוד קצת ל-312. שכחתי לציין שבדרך לשם הרגשתי פשוט זוועה וישב מלפנינו איש מוזר ששרק ודיבר לעצמו בשפה לא מובנת. ישנתי ממש קצת וסתם סבלתי. גם היו פקקים נוראיים ונסענו כמעט שעתיים =/ פחדתי להרגיש רע גם בדרך חזרה אז קניחנו 2 סוכריות על מקל, אבל בסוף נרדמתי תוך שנייה, ישנתי ממש טוב והגענו לאשדוד מהר מאוד [נראה לי בערך תוך 40 דקות]. הספקתי להיכנס הבייתה, להשאיר את התיק, לאכול משהו קטן ולצאת לעבודה.

היה פשוט נפלא וחבל שלא יכולנו להישאר עוד בת"א. מי ייתן ויהיו עוד המון ימים נהדרים שכאלה!!

סשיק, חמודה שלי- המון תודה לך על האירוח הנפלא והחברה המקסימה! אני אוהבת אותך המון :)