ופתאום ברגע אחד זה מגיע לתודעה- אתה לבד בעולם. אין מי שידאג לך.

לא החברים, לא המשפחה, גם לא בן/בת הזוג, ובטח שלא המדינה.

אין אדם אחד שיהיה שם לצידך תמיד, יבין את הרמיזות, ישמע את הקריאה לעזרה עוד לפני שתפצה את פיך, יעשה הכל בלי שתבקש.

ובורגע הזה כל העולם שלך מתמוטט, הכל נופל עליך ואתה חסום מתחת להריסות. ואתה יודע, שאין טעם לצעוק, הרי אתה לבד.

רק החזקים שורדים. זה נכון.

רק להם יש את הכוח הזה לעמוד לבד מול כל החברה, לעמוד לבד.

אני לא חזקה בכלל.