אני כבר לא יודעת מה לעשות.... זה נהיה יותר מידי קשה.
וזה לא אשמתך. פשוט צפוי שדווקא ביום שבו אני כל כך זקוקה למעט הזמן הזה איתך יצוץ איזה משהו ולא נוכל להיפגש. וככמובן שלא אגיד לך לווותר על חברים שלך בשבילי, לעולם לא. למרות שהיה יכול להיות נחמד לגלות שהיית עושה זאת בשיל שאומר מילה, מרצון.
הכל עדיין מתפרק, ולא משנה כמה אני מנסה להספיק הכל, זה פשוט לא מצליח.
ומחר הכהנס הארור הזה, אני כל כך לא רוצה לנסוע!!!
אבל אין ברירה.
לא מגיע לי מישהו כמוך, ואני פשוט לא יכולה לשאת את המחשבה הזאת.
בינתיים אני כנראה סתם זקוקה לזמן להרגע קצת, ואז נראה כבר מה יהיה. אני פשוט לא רוצה להיפגע פעם נוספת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
