אין מה לכתוב על החיים שלי בתקופה האחרונה.

מחר יש לי בגרות  בפסנתר והיום המתכונת.

אני לחוצה, ועם זאת מאוד רגועה ושמחה שמחר הסיוט הזה סוף סוף נגמר.

אני גם חולה. בהחלט תזמון נהדר.

אני לא יודעת איך אני מצליחה להיות חולה ככה כל הזמן, באמת שאין לי מושג.

מעניין איך אני אמורה לנגן במצב כזה.

החופש מבית הספר ומהעבודה בעקבות הבגרות באו ממש בזמן.

כמובן שמשיכים  גם לחפש דירה, בכל זאת, כדאי שיהיה לנו לאן לעבור עוד 4 חודשים.

בינתיים אני מעבירה את הימים שלי בבית הספר, בעבודה, מול פסנתר כלשהו, ובערבים עם ליאור.

אני כל כך שמחה שהוא לצידי. בלעדיו כבר מזמן הייתי נשברת.

אז זה פחות או יותר תקציר החיים שלי, שברובם כוללים נגינה. מחר בסביבות השעה 10:30 בבוקר הכל הולך להשתנות.

אני מקווה שסוף סוף אשלים את הפערים באינסופיים בלימודים ואוכל לנוח קצת ולחזור לחיות.

אני רק חוששת שאני מצפה ליותר מידי מהסיום של הדבר הזה.

שיהיה לכולנו המשך שבוע נהדר, ולא להיות חולים!