משהו פה לא בסדר לאחרונה, ואולי זה בעצם נמשך כבר 18 שנה?

..

העומס רק התחיל ואני כבר די קורסת, אבל אולי זה לא רק בגלל הלימודים, אולי זה בעיקר לא בגלל הלימודים.

בא לי להיעלם, רחוק רחוק, או בעצם קרוב, קרוב אליי. אני רוצה לגלות את עצמי מחדש, כי משום מה אני כבר לא יודעת מי אני ולמה אני עושה את הדברים שאני עושה.

אני רוצה להיות בן אדם שלם, לא מושלם, שלם. אני רוצה לדעת מי אני. אני רוצה להיות מאושרת.

במרץ? אולי.

אם אני לא אחזיק מעמד, אז אולי אפילו בסוף אוקטובר. נראה כמה כוחות נשארו לי עוד.

כל יום מלא הפתעות, אבל משום מה הן מאוד לא נחמדות. יש מידי פעם אורות קטנים שמאירים לי את הדרך, אבל הם לא מספיקים, ורוב הזמן אני שרויה בחשכה. מנסה ללכת, עושה מספר צעדים, ונופלת. אה, וכמובן ששמו עליי מיליון דברים כבדים שאני לא מספיק חזקה כדי להחזיק אותם, מה שרק מושך אותי לאדמה.

לא נחמד לי כרגע, אולי זה ישתנה.

לקום ולברוח

..