דברים נגמרים להם אחד אחד, והחופש הזה שכה חיכיתי לו לא עושה לי טוב.

ביום חמישי היה קונצרט סיום בפסנתר. קיבלתי 95 בבגרות. אני בהחלט  מרוצה מזה. אבל דבר אחר הציק לי באותו יום. פשוט נמאס לי מלנגן חרא בהופעות. אני יודעת שאני יכולה לנגן טוב מאוד, אני יודעת שאני יכולה לא ל פחד, אבל אני מפחדת ממשהו לא מוגדר ואז מפשלת. אני בטוחה שכל  מי שישב בקהל פשוט תהה "איך היא קיבלה 95 בבגרות?!" ובצדק.

מקווה שלא אצטרך לחוות את ההשפלה הזו שוב.

אתמול היה קונצרט סיום של המקהלה. אין לי מילים לתתאר את הריקנות והבדידות שהרגשתי. כל כך לא קשורה... וגם הפרידה הייתה כל כך לא מרגשת, כאילו כלום לא משנה.

כל היום אתמול לא ידדעתתי מה לעשו עם עצמי,  הייתי מבואאסת, אז  פשוט ישנתי כדי לא לחשוב על כלום.

הייתה גם מתכונת באזרחות אתמול. לא הלך כל כך טוב... אבל בסדר.

אני כנ ראה עובדת יום ראשון-שלישי ערבים. אני הולכת להתעייף. אבל לא נורא.

העיקר שאח"כ יהיה לי מספיק זמן ללמוד לבגרות באזרחות.

צריך גם להתקשר לאיתור חמ"ן שמשום מה מסננים אותי.

צריך גם לצאת מהבאסה הזו כבר. אוף.