אני כל כך כל כך כל כך חייבת ללמוד לשתוק.

באמת.

להיות אדישה להכל ולכולם, גם אם בפנים הכל מת להתפרץ.

אני אשתדל.

אז כן, זה הדבר המקסים שיש לי עכשיו :] [ושיהיה כבר דבר מקסים נוסף שיאפשר לי להשתמש בדבר המקסים הזה!!]

הוא בבעלותי מאתמול :)

יום ראשון חגיגת-קבלת-רישיון-של-ריטה/ליזה בבאולניג!!! :]

כולם מוזמנים P:

אז מה היה לנו היום?

מבחנים מעייפים לשחקים. וזהו בעצם.

אבל היה בסדר.

הכרתי מישהי נחמדה, למרות שאין לי מושג איך קוראים לה.

אני שמה לב שאני מאוד לא חברותית. והבעיה היא שאף אחד לא מנסה להכיר אותי באמת אלא אם כן אני יוזמת ומנסה =/

וזה מפריע לי.

כנראה שזה שוב מתקשר לרושם הראשוני שאני יוצרת.

יכול להיות שזה אפילו קשור למראה?

סביר להניח שכן.

ואני מנסה להיות בסדר, באמת. אבל בכל זאת קצת קשה לא להתייחס לכל הדברים האלה.

אני חוזרת למצב ההתחלתי- השנאה האינסופית הזאת כלפי עצמי.

ואני יודעת שבסוף אשאר לבד.

כדאי שאתרגל להעסיק את עצמי.