היום הייתי במפגש של הכיתה [נו, חלק ממנה]

היה ממש נחמד, ומצחיק =]

נהניתי!

אני ונטע סיימנו את רוב הפרוייקט. [נשאר לתת לו מראה אנושי ועוד איזה חלק קטן שאני אעשה ו-ז-ה-ו!!]

מחר עובדים גם בבוקר. מקווה לשרוד =/

טל התקשר :]

סיפחי בקע! למרות שהוא נראה לי בת משום מה. אבל טוב... הוא/היא פשוט סיפחי, ואין לזה הגדרה =)

נ.ב. [כמובן...]

בבוקר סופי התקשרה והוציאה אותי מהבית לאכול פיצה איתה ועם גליה. תודה :]

זה נורא מרגיע לשכב על הדשא בחושך, לראות את הצלליות של העצים, ציפורים עפות מידי פעם למעלה וברגע יש קולות של צרצרים ומידי פעם ציפור כלשהי משמיעה את קולה.

כמובן שקולות האנשים שעוברים מידי פעם הורסים את כל זה, אבל זה עדיין גורם לי להרגיש שלווה ומעט מאושרת.

והנה אני שוב כותבת פה.

הפעם אני סתם רוצה להודות ליניב וטל שגרמו לי לצאת היום :]

למרות כל החששות והספקות, נהניתי. אני סתם לא אוהבת להודות בזה =/

יצא לי סתם להתבטל, להסתכל על הים, לחשוב קצת, להרגע, לגלות כישרון חבוי בכדורגל ואפילו לטבול את הרגליים במים.

וכמובן  היה את הבילו הספונטני עם דנדי אחה"צ. היא באה אליי, הראיתי לה את החתול הקטן, ראינו פשע מן העבר, השתעממנו מהמפענחת אז הראיתי לה את אלבומי התמונות שלנו. קראנו את כל הציטוטים בבלוג שלה ויצאנו לנו לעבר נחל לכיש. כמובן שבדרך עצרנו במקדונלדס כי נורא התחשק לי גלידה. שם טיילנו, ראינו חיות [הן פשוט יפהפיות!!!], צפינו בשקיעה ופשוט היה נחמד. כל הזמן הזה שרציתי לברוח ולא ידעתי לאן, אפילו לא העליתי על דעתי שיש מקום כל כך שקט, שלו ורגוע לא רחוק מהבית.

אז תודה לכם, גם על החברה, אבל בעיקר על כך שלא השארתם אותי לבד ביום הזה.

נ.ב.

אני לא מאמינה ששכחתי- אז סליחה ותודה רבה לדנדוש שלי שגם שכנע אותי לצאת אתמול בערב =]

ומגיע לך להירשם בנ.ב. שלם ולא סתם שאני אוסיף אותך שם למעלה בלי שישימו לב P:

אני מתה עלייך :]