עדכון אחרי טיזינאמאמו זמן שלא הייתי בבית.. אושר גדול :]
מה קורה וזה?
פאק.. כמה טחנו אותי בשבועיים האחרונים.
עזבו את זה שהמ"פ הבן אלף שלי דפק לי ריתוק של 5 ימים בגלל שלא הגעתי מוקדם יום ראשון כי הייתה לי תורנות
[ובתכלס.. הוא פשוט שונא אותי] ואגב- עוד מישהו מהגדוד שגם לא הגיע בזמן חטף כולה אזהרה.. קיבינימאט יימח שמו של הארור..
מה שעצבן אותי הוא לא הסגירה.. וואלה מצידי לסגור 30 גם ככה סגרתי הרבה יותר לפני.
מעצבן אותי שוואלה אני חטפת זין בפרצוף שאני עושה הכל כדי להגיע בזמן, וואלה למרות שאני צפונית אני עוד ישנה במרכז אצלך החבר כדי
להגיע לתורנות המזדיינת הזאת והכל מתחרבן לי רק בגלל חפץ חשוד בעליות לירושלים..
מקסים הא?
השבת עברה יחסית בסבבה.. עשינו קצת שטויות פה ושם אבל על זה לא מדברים :X
[לא.. לא מה שאתם חושבים- אני נאמנה לחבר כמובן] אבל שוב.. אני מעדיפה לא לפרט כאן עקב חשד למציצנים.. נונונו לכם!
ישבתי עם החיר"ניקים והיה הרבה צחוקים בעיקר.. הבעיה הכי גדולה בזה שאתה משרת בירושלים,
זה כשאתה סוגר שבת ומת לעשן.. פשוט אין לך איפה לקנות קופסא..
זה היה די מבאס אבל לפחות לפני זה הספקתי לקנות 2 קופסאות [שלצערי נגמרו די מהר] ומלאמלאמלאן אוכל..
בסופו של דבר אני עוברת פלוגה. נמאס והריבים ונמאס מהשנאה שיש לי כלפיי אנשים בעקבות איך שהם
תייגו אותי - בתור אחת מפונקת- בלי להכיר אותי בכלל.
ואני שונאת.. פשוט מתעבת את העובדה ששופטים אותי בלי להכיר אותי.
אפילו אם זו סתם זריקת מילה לא במקום.. אני פשוט יכולה לאבד את העשתונות מזה.
כל הזמן אומרים לי להפסיק לקחת אנשים ברצינות.. אבל וואלה זה הפאק שלי שמאוד קשה לי להתעלם מזה.
הריי אני חייה בסביבה עם אנשים 24 שעות ביממה וזה קשה להתעלם אם זורקים הערה פה ושם.. ואני לא מדברת על הערות ציניות.
למרות שאתם יודעים - בכל צחוק יש גם ספק של אמת.
הייתה לי אפילו שיחה עם ידיד שנתן לי את הכאפה המטאפורית הזאת של לבוא ולהתחיל לשים זין על אנשים
אבל זה לא פשוט בכלל.. באמת שקשה לי.
בסוף אני אתגבר.. אני בטוחה- אבל בנתיים אני צריכה רק זמן.. ולא קצת.
הרבה זמן.
ועכשיו באיפוק גדול מאוד' אני מעלה תמונה קטנה שלי..
מן הסתם הסתרתי את הפנים כי אני פשוט באמת נמנעת מלהראות את עצמי.. כי כמה שאני כביכול פתוחה פה עם הקוראים
זה יכול להיות גם קאצ' גדול מאוד ואנשים שאני מכירה עלולים לקרוא פה.. וכל עוד הם לא יודעים מי אני, אז אני רגועה..
מה שמזכיר לי:
אתם מכירים אותי? מה שאני כותבת כאן מוכר לכם?
אתם מתבקשים לצאת מפה ולא לקרוא כאן יותר.
כמה שזה תמים, הבלוג הזה הוא של בחורה שמשתדלת להיות כמה שיותר אנונימית אך אנושית
כלפיי אנשים אנונימים שלא מכירים אותה.
אז אנא מכם.. אם הסיפורים שלי נשמעים לכם מוכרים או אני נראית לכם מוכרת,
אל תנסו לברר מי אני או לאמת את הפרטים שלי.
פשוט צאו מכאן.
תודה.
אני מרגישה טפשית.. ואפילו קצת שטחית שהעלתי תמונה רק של הגוף שלי כביכול..
אבל אני מתאפקת ובאמת משתדלת שלא להעלות תמונה כללית שלי עקב מקרים קודמים..
סליחה על ה'קמצנות'.. תתמודדו :]
זהו העדכון לאפטר זה..
מוזמנים להשאיר תגובות, ועדכון הבא בסופשבוע :]
להית' בנתיים
לקחת אנשים יותר בקלות
לקנות אופטלגין ואקמול לבסיס
לקנות מתנה לבת מצווה של עדי
לדבר עם המג"ד לגבי התפקיד
לקנות מתנה ליום הולדת של פשושה
להתחיל לחסוך יותר כסף - בתקווה שזה יצליח באמת :/
לדבר עם מעיין.. ובדחיפות.
להתחיל לחשוב על מתנה לפסח- כסף כמובן..?
מסע קניות מטורף [הארון בגדים שלי ריק עלוב ונטוש :/]
לחסוך כסף ל-ה-קעקוע.. בע"ה בחודש הקרוב :]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
LiHi :)
