היום הרגשתי התבגרות גדולה כזו, אחת שלא הרגשתי עם אף אחד אחר.אתה עובר עכשיו תקופה לא קלה, לא קיבלת משהו שכל כך רצית בעבודה והשקעת למענו, ופתאום אני אתך באותה הסירה, שכמעט שוקעת אבל אני נלחמת להציל.
לא אני לא נותנת לנו לטבוע, ובפעם הראשונה בחיי אני מרגישה שאני מכווינה ואני מדריכה אותנו, הפעם אתה זה שנשבר אבל אני לא פוחדת יותר שהפעם רוב הכובד נמצא על הכתפיים שלי. אני רוצה להיות זו שתציל אותך, אפילו מעצמך
ואני שמחה בי, אבל באותו הזמן הלב שלי כואב בשבילך כמו שמעולם לא הזדהיתי עם אדם אחר בעולם.
אבל אני פה, משחיזה ציפורניים כמו לביאה ומחכה לך שתעמוד לצידי ונלחם יחד בכול, בלי לפחד וגם אם נטעה אז משם רק נצמח
אז תחזיק לי את היד עכשיו חזק, ותיתן לי לעזור לך ולהרים אותך למעלה
כי אני זקוקה לך פה איתי
רוצה לשמוע שאגת הניצחון שלך אריה שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
