אני עצמי ואיש מלבדי

וואו המון זמן שלא הצלחתי לכתוב משהו.

אני נלחם בעצמי כדי להוציא משהו ששווה קצת התייחסות

אני חושב שבחיים לא נלחמתי ככה בעצמי כדי לסיים שיר

אם הייתם רואים כמה דפים וכמה מחיקות עשיתי עד שהגעתי לזה.

זה לא הקטע הכי מוצלח שלי אבל כשאתה במצב שכלום לא יוצא אתה חייב להלחם כדי להחזיר לעצמך את ההשראה.

אז הינה זה.

רק על הקוים -

אני צועד ברחובות זרים

עם מדורה במוח

מעבירה לי מסרים

אולי צריך לשכוח

הנה אני מביט למטה

אל מרתפי הלא מובן

מסלק את השפיות הביתה

ומתמכר לזמן

והכאב אומר ללכת

רק על הקווים

וכל הרעש שבתוך הראש

בא מהשכנים

חתיכות של השמיים

כמו שרידים של מחשבות

שם ראשי בתוך המים

לא לשמוע לא לראות

והכאב אומר ללכת

רק על הקווים

וכל הרעש שבתוך הראש

בא מהשכנים

כבר צעדתי קדימה

את הקירות כיסיתי בתמונות של אמא

שתשמור עליי מרוחות ושדים

וגם מעצמי לפעמים

והכאב אומר ללכת

רק על הקווים

וכל הרעש שבתוך הראש

בא מהשכנים

כמובן שאני מאוד אשמח לתגובות :)

תודה.

אוהד