אני עצמי ואיש מלבדי

שיר חדש שנכתב היום בזמן המתנה לפגישה

הוא די שיעשע אותי אני מוכרח להודות.

שכחת להתלבש -

בכל בוקר כשהשמש

מעירה אותי מוקדם

אני שואל "אולי אפשר חמש דקות?"

כשהיא שותקת,אני קם

ומקלל את העולם

שוטף פנים ומתחיל לאט לחיות

אני צועד על השבילים

שמובילים לשום מקום

כי את אמרת לי "נפגש שם בחמש"

וכל הדרך רק חושב

מפחד וקצת חושש

ומקווה אולי שכחת להתלבש

אך הבגדים במקומם

כמו במסדר צבאי

ורק אני

מרוצה מעצמי.

והינה באה השעה

אני צופה בך בחיוך

והמילים שלך זזות מצד לצד

את משחקת בחולצה

אני מתחיל להתהפנט

אך רק יישרת את הקפלים שעל הבד

אך הבגדים במקומם

כמו במסדר צבאי

ורק אני

מרוצה מעצמי.

אני חוזר בסוף היום

אל המיטה היתומה

וברצינות שוקל לחתוך ורידים

אבל יודע שמחר

בצל השמש הכתומה

אולי הפעם תחכי לי בלי בגדים

אך הבגדים במקומם

כמו במסדר צבאי

ורק אני

מרוצה מעצמי.

השיר מן הסתם יעבור קצת עריכה

שיפוץ קל

אבל אני די אוהב אותו.

שיהיה לילה טוב :)