היום שבו אני אראה את הבנאדם שהרס לי את הילדות
מי לא אמר לי שאני לא חייבת לראות אותו? איך אף אחד לא מבין שאני כן??
אני תמיד מרגישה חייבת משהו לאנשים שלא מגיע להם ודווקא עם אנשים שעושים בשבילי הכל זה להיפך.למה זה ככה?מעצבן.
אני כלואה בתוך הרגשות שלי והפחדים שלי...בימים האחרונים לא צריך הרבה כדי לגרום לי לבכות כי מרוב הלחץ אני על הסף של בכי ומרוב כל הלחץ אני צורחת על כולם ומתעצבנת בקלות...סליחה...
עד סוף השבוע זה עובר...הכל עובר...הוא יעזוב ויהיה טוב
עד אז - היום אני רואה אותך. אני בלחץ. כל היום אני רועדת ועישנתי כבר איזה חצי קופסא ונראה לי יש לי חום מרוב לחץ><
כל מה שאני צריכה עכשיו זה חיבוק ושיגידו לי שיהיה בסדר[תודה לנוי שנתנה לי את הנדרש להרגע...למרות שזה לא ממש עזר כי את קטנטונת כזאת אני מרגישה שאני הזאת שצריכה לדאוג לך ולא להיפך(ד"א סליחה שהייתי עצבנית והוצאתי עלייך הכל ותודה שלא התרגשת מזה והבנת)3>]
צריכה חיבוק גדול כזה איכפתי דואג שאני ארגיש שיהיה בסדר ולא אשמע במילים כי מילים לא עוזרות לי מילים זה שולי העיקר ההרגשה.וגם חיבוק כזה קיבלתי ממך מדהים שלי. כ"כ טוב שיש לי אותך תמיד איכפתי, אני מרגישה לידך ילדה קטנה ושיש מישהו שידאג לה ויחבק אותה וינחם אותה כשצריך. כל זה לא היה לי כשהייתי באמת קטנה.למה?
אוהבת אותך 3>
אני ממש מקווה שיהיה בסדר כי אני לא יודעת על מה אני אמורה לדבר איתו, אבל בטח שלא על העבר כי אני לא אשרוד את זה אם הוא יתחיל לדבר על זה או אמא שלי אני אברח אתחבה ולא אצא במשך שעות עד שהכל יגמר או שאני פשוט אעביר נושא כמו שאני יודעת לעשות [ותאמינו לי שאני יודעת.]
סך הכל עוד כמה שעות מעטות אני ואתה פנים מול פנים אחרי 5 וחצי שנים
יהיה בסדר נכון? נכון?...
כינוי:
Evil's Toy
בבלוג זה
בכל הבלוגים
