פברואר הגיע, חודש יום הולדת, לא מספיק החודש הזה מדכא כי זה חודש היום הולדת שלי, יש ימים שאני שואלת את עצמי בשביל מה נולדתי? בשביל לסבול? אוליי היה עדיף שלא הייתי באה לעולם שהוא כזה אכזר, אבל אני כבר כאן, יש לי ברירה? הרי לא בחרתי בזה, לא בחרתי להיות אני, מנסה לחיות בגיהנום הזה, לאהוב את מי שאני עם הבעיות שלי ועם הדברים החיוביים שבי, יש לי חברים שאני מאוד אוהבת, שחלקם הכרתי ביחד עם האקס... לא אמרתי להם לבחור ביני לבינו, בחיים לא הייתי רוצה לשים אותם באמצע, אבל ביקשתי בקשה אחת פשוטה, לא לספר לי מה קורה איתו ועם הפרוצה שאיתו הוא בגד, למה דווקא בשבוע של היום הולדת שלי (בדיוק יומיים אחרי) אתם חייבים לספר לי על הסטטוס החדש שלהם? בשביל מה הייתם צריכים לעשות את זה אחרי שאמרתי לכם שאני לא רוצה לדעת מה קורה ביניהם? למה אתם חושבים שאני צריכה לדעת דבר כזה? זה לא עוזר לי, זה בטוח לא מקדם אותי ולא עוזר לי, זה בן אדם שבזבז לי 11 שנים מהחיים, 11 שנים שלא יחזרו, שלקראת הסוף מסתבר שהשאיר אותי על אש קטנה וחיפש אחרות, המידע הזה החזיר אותי אחורה, לתקופה שבכיתי, לדעת שהוא מתקדם ולא חושב עליי ואני נשארתי תקועה במקום, לתקופה שכבר עברתי, לחזור אליו? זה לא מה שאני רוצה, למה שארצה לחזור למישהו שבגד בי, התייחס אליי כאל מובן מאליו, פלירטט מול הפנים שלי עם אחרות, עשה בשביל אחרות דברים שהן רצו, בישל להן, בזמן שאותי הוא מזניח, להבין שהייתי במערכת יחסים נרכיסיטית, עם מישהו שבחיים לא אהב אותי, אהב רק את הגוף שלי, וכשהייתי שואלת אותו "מה אתה אוהב בי?" היה מסמן לי את השעון חול ושואל אותי "ראית? ראית?" "אני יודעת טוב מאוד איך אני נראית, זה לא מה ששאלתי, שאלתי מה אתה אוהב בפנימיות שלי?" אחרי רגע של מחשבה "את נחמדה" "זהו?" ואז השתיקה, כשהייתי מדברת איתו ברצינות כדי להגיד לו את מה שמפריע לי, או שהוא התחמק וניסה להפוך את הכל לבדיחה, או שהעביר את האשמה עליי, החוסר כבוד כלפיי כשהיה נוגע בי במקומות שלא אמור לגעת מול ההורים שלי, זה הרגיש לי לא נעים, ואז הייתי מוטרדת פעמיים, פעם אחת ממנו, כשהייתי מזיזה לו את היד בעדינות ומבקשת ממנו שלא יעשה זאת והיה מחזיר את היד לאותו מקום, בפעם השניה מאמא שלי שהייתה אומרת לי "אתם ממש מגעילים ודוחים".
הוא תמיד היה מדבר על אחרות, ורק הן היו בפה שלו, כמה שהן טובות ומגניבות ומבשלות טעים ומנקות, מתלהב מכל דבר שהן עושות, ולא משנה מה הייתי עושה בשבילו, אני לא עושה כלום, היינו מתחלקים בתשלום במסעדות, הוא היה משלם על עצמו ואני על עצמי, אבל תמיד מאשים אותי שאני מצפה שישלם עליי כי אני לא מוציאה מיד את האשראי בזמן החישוב, אני תמיד מוציאה את האשראי אחרי שאני מחשבת כמה אני צריכה לשלם, הפעם היחידה שכן ציפיתי ממנו לשלם עליי זה היה שלא הצלחתי למצוא עבודה במשך שנה וחצי, הייתי הולכת לראיונות עבודה ולא חזרו אליי, והגעתי למצב שאני נכנסת למינוס, אז ביקשתי ממנו לעזור לי כשהיה לוקח אותי למסעדות, והוא לא רצה, אני יודעת שאם זה היה ההפך והוא היה המובטל, הייתי עוזרת לו עד שהיה מסדר את עצמו, בתנאי שהיה כמוני מחפש עבודה, הוא היה מאשים אותי שאני לא באמת הולכת לראיונות עבודה.
אחרי הפרידה שהייתה קשה כי אני חייתי באשליה כשהוא כבר במיינדסט של למצוא מישהי חדשה והמשיך הלאה, זכרתי דברים טובים שהיו לנו, ולאט לאט התחילו לעלות לי כל הדברים הרעים שהוא עשה, והם לא מעט, כן, יש יותר דברים ונורות אדומות שמשום מה כיביתי, על דברים כאלו הייתי מעיפה על ימין ועל שמאל, והתחלתי לכעוס על עצמי, למה לא העפתי אותו על הפעם ההיא שדודה שלי הזמינה אותנו לארוחת שנה חדשה אצלה, והוא אמר שיגיע, שבוע לאחר מכן הארוחה, התקשרתי אליו לשאול איפה הוא, הוא אמר שיש מסיבה של חברים שלו יותר מאוחר והוא יבוא לאסוף אותי ונלך אליה, כעסתי, אמרתי לו שהוא הבטיח, דודה שלי מחכה לו, שמה צלחת בשבילו על השולחן, הוא אמר לי שהוא ממש רוצה ללכת למסיבה, הצעתי לו הצעה של שני הצדדים מנצחים, אמרתי אין בעיה, שיבוא, נאכל איתם, ואז נלך ביחד למסיבה, הוא אמר סבבה ושהוא בדרך, חצי שעה ועדיין לא הגיע, אחרי 40 דקות התקשרתי אליו, כי מחכים רק לו לארוחה, והאדון במסיבה, מקרה אחר שהייתי מעיפה אותו על המקום היה כאשר החברים שלו עשו עליי לינץ' בעמוד הפייסבוק שלו, אנשים שבחיים לא פגעתי בהם ושנאו אותי, כי לדעתם אני טובה מדי, הם שמו את השיר של אבריל לוין Girl Friend, שיר שממש אהבתי בעבר, אבל אחרי המקרה הזה, אני לא יכולה לסבול את השיר,כל אחד העלה את השיר לקיר שלו ואמר כל פעם משהו אחר, השותפה שלו "אני שונאת את חברה שלך..." ידידה אחת שלו "אני שונאת את חברה שלך, אני רוצה להיות חברה שלך" ובנוסף העלתה את המחשוף שלה ורשמה לו "המחשוף שלי יותר גדול ויפה משלה, בוא אליי" ידידה אחרת שלו, שעוד עזרתי לה ברגע של מצוקה גם רשמה שהיא שונאת אותי ושהיא רוצה להיות חברה שלו. איך גיליתי את זה, חברה טובה שלי מתקשרת אליי "ראית את הפייסבוק שלו?" אני אומרת לה "לא, למה?" "את חייבת להיכנס לראות את זה" אני נכנסתי והייתי בהלם, קראתי לו והראתי לו את זה, והוא התפקע מצחוק, זה הצחיק אותו, אמרתי לו שזה ממש לא מצחיק, זה עצוב ההתנהגות הזאת, ואם לא הייתי מבקשת ממנו למחוק את זה מהקיר שלו, הוא לא היה מוחק, ולגלות שאחרי זה הוא עשה להם "נו, נו, נו, זה לא היה יפה, פגעתם בה" זה מה שהם רצו לעשות ובטוח שמחו שהצליחו.
הפעמים שהוא ניסה לשנות אותי, וכשהייתי שרה, היה מפריע לי ושואל אותי "מה הבעיות שלך? מה נסגר איתך? מה קרה לך?" כשהייתי שמה מוזיקה ורוקדת כשהייתי מכינה לנו ארוחת בוקר, הוא היה מסתכל עליי כאילו אני חייזר, אף פעם לא מרוצה, תמיד היה מעצבן אותי בכוונה, בהתחלה הייתי מבקשת יפה שיפסיק, אומרת לו שוב שיפסיק שזה לא נעים לי, עד שבפעם העשירית הייתי צורחת עליו, היה מנסה לשלוט עליי על כל דבר.
אני לא שוכחת את הפעם ההיא שהתעוררתי בשש בבוקר עם כאבי בטן איומים, יש לי רגישות יתר לכאב שמאובחנת על ידי רופאים, ובכיתי מהכאב הזה, לא יכלתי לזוז, מקופלת ומרותקת למיטה, הוא אומר לי "תפסיקי לבכות, אני מנסה לישון" הערתי לו על זה, אמרתי לו "אני סובלת מכאבים וכל מה שמעניין אותך זה לישון?" "תני לי כבר לישון" "הייתי מצפה מבן הזוג שלי שיבדוק מה הוא יכול לעשות כדי להקל עליי" אין תשובה אז שאלתי "אתה יכול להביא לי כוס מים ואת הכדורים?" "תעשי את זה בעצמך" "אני לא יכולה לזוז מהכאב" ועוד פעם שתיקה, לא זוכרת מה עוד אמרתי שבסוף הוא עשה לי טובה שהוא קם להביא לי מים וכדור.
נכון שגם אני לא הייתי מושלמת, אבל זה היה בעיקר אחרי שהתייאשתי מזה שהוא לא מקשיב לי, שהוא ממשיך להתנהג אליי בצורה פוגענית, ושהוא היה מקשיב לאחרים בכל מה שקשור למערכת יחסים שלנו.
אין צורך שתשאלו אותי את השאלה למה לא עזבתי, זאת שאלה טובה שאני שואלת את עצמי כל יום מחדש, מה בעצם גרם לי להישאר שם? מה בעצם גרם לי להמשיך לאהוב אותו? אין לי תשובה, אבל מה שאני יכולה לעשות זה ללמוד מזה לעתיד, ולמדתי דברים, מה אני רוצה, מה הם הקווים האדומים שלי, על מה אפשר להתפשר ועל מה בחיים לא אתפשר.
אני יודעת מי אני, מה אני שווה, ולא אתן לאף אחד להתייחס אליי בצורה כזאת יותר, טעות קריטית אחת שאי אפשר לעבור עליה ישר הינה הדלת, לא משנה עד כמה אני אוהבת ועד כמה יהיה קשה.
ובנימה זו, מאחלת לכולם סוף שבוע נחמד וכיף.
