פסיכולוגיה בשקל עשרים.

זה כבר כמעט חודש ככה,

שאין לי תקווה,

שהייתי רוצה להיבלע לחזור למיטה ולא לצאת,

לא רוצה לעבוד-אין לי בעבור מה,

אין לי רצון לצאת מהבית-מה יש בחוץ שאין לי בפנים?

לא רוצה לפרוח-גם ככה תמיד מישהו תמיד יגזום אותי.

אני מרגישה שהבלון שבתוכי רק ממשיך להתנפח ולהתנפח,

הקושי בבוקר הפחד שלא מרפה,

החוסר אונים שלהיות משותקת מכל רגש אחר,

ורק בחילה תמיד בחילה גועל אח"כ גועל,

שלא מרפה שלא עוזב,

מה עשיתי שזה מגיע לי?!

חייה את חיי בשקט לא שומעים או רואים אותי,

אני עלה נידף ברוח.

אין לי כבר כוח אין לי!