איך לרגע רצית שמישהו היתרכז רק בך,
איך רצית שמישהו אי פעם ישים לב לקיומך,
אם כל הזמן את כמו אוויר,
מהיום שנולדת עד יום מותך ,
איך רצית שמישהו יחבק אותך באמת אם מעולם לא הרגשת אהבה מה היא.
את צפור פצועה ומדממת שכל רחש קטן על פני האדמה משפיע על אורח חייה,
את יותר מידי פקחית לעולם,
נולדת משנאה של שני אנשים שפעם אהבו והיום רק רבים,
לרגע לא נתנו לך מקום בלב שלהם,
המקום היחידי שאת מקבלת בו מקום הוא נקיון הבית,
את סינדרלה קטנה רק בלי הנסיך,
כי לא יהיה נסיך שיהיה מוכן להיות הכל בשבילך,
הוא יברח די מהר כשיבין מה הולך מסביבו,
לא סתם את מתבוננת וצופה נלחצת ומידי פעם בוכה,
בוכה על הקללה שנפלה על ראשך.
אף פעם לא תהי מאושרת כי לא באת מאהבה.