יש לי הרבה כינויים ותאורים ובשביל כל אחד אני משהו אחר ..
למי שלא מכיר אני גיא
ובשביל אחי אני פלוץ
בשביל הדוד אני גיאגול
ובשביל סבתא פשוש
בשביל חברים אני קרוע
הבנות אומרות מסטול
(הבנות הקטנות אומרות סנוב, הבנות הגדולות חמוד)
אבל איך אני זוכר את עצמי זה מה שחשוב-
אני אותו ילד שרץ בבית ספר צעק להסתער ונכנס בעמוד (צלקת 4 ס"מ)
אני אותו ילד קטן שאהב להציק עד שפוצצו אותו מכות
אותו אחד שבא לעלייה לתורה באוטו (יום שבת) עם שוקו ושניצל
שהתחיל את כיתה ז עם חברים חדשים .. ולאט לאט הכיר את כל העולם
שהשינוי הגדול שלי היה בסוף כיתה ט' ..
שהבת הראשונה שדיברתי איתה לעומק הייתה האחת שפתחה אותי לעולם
זה שיצא עם אנשים מיב'..
שהושפל מאחת בכיתה ט' ..
שאכל את כל המקרר של משפחת מאור
והקיא בשברולט כמו חמור חח
שהיה עם 5 בנות בשבוע
ולקח הפסקה של 4 חודשים בגלל איזה געגוע
שהיה לו עתיד מבטיח בנבחרת ישראל בכדורעף
ששונא את איך שדור מקנח את האף
אילת עם חברים .. וכל הבנות
סקס יבש באמצע הרחובות
יומהולדת של 16 באילת .. עם בירה בפנים של המורה חח
תחפושת בפורים של דרדס
אותו ילד שהוריד 15 קילו בשנה
גבה ב20 ס"מ והגיע למטר 85
הילד שיעשה הכל בשביל החברים
וששמר על עידן מחוץ לטי אל וי D:
שנסע ליומהולדת ומצא חברים מלפני שנים
אותו ילד שיש בו יותר עומק ממה שרואים
ויותר חוכמה מרוב המורים
אני הילד שלא זוכר שצריך לשכוח
הילד הזה .. הוא אני !
אנשים זרים שאני בכלל לא מכיר
ממקומות אחרים וגם פה מהעיר
הייתי רוצה שידעו כולם
שיש ילד אחד בעולם
והילד הזה, הילד הזה
הילד הזה הוא אני
והילד הזה, הילד הזה
הילד הזה הוא אני
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
