שיחת היום על חשיש וכוס אייס קפה.

פרק 1- בין שתי מלחמות העולם

ארה"ב:

1. הצג שני ביטויים למגמת ההסתגרות והשמרנות בקרב תלמידי הכיתה.

2. הצג שלושה שינויים בחיי תלמידי הכיתה בתחום הדמוגרפיה, הדת, החינוך והתרבות.

פרק 2- גרמניה בימי הרייך השלישי, מלחה"ע 2 והשואה

"הסדר החדש":

3. הסבר את רעיון "סדר החדש" שרצתה להשליט רבקה בכיתה והצג שלושה צעדים שהיא נקטה כדי לקיים רעיון זה.

ההתמודדות עם קשיי החיים בגטו:

4. א) הצג שלושה מדפוסי ההתמודדות של התלמידים עם החיים בצל הבגרות

    ב) לפניך קטע מקור הנכתב על ידי נערה בת 16 (לא 17! ) בכיתה י"א 9:

               "השמיים השחורים, הקור וההתשה, הרגשתי כל כך חסרת אונים וכלואה תחת המציאות,

                ראיתי את חברי גוועים מסביבי אבל הראש היה משותק ביודעי שגורלי זהה, והטעם אבד

                אל תוך המלחמה היומיומית על ההישרדות. רק לעבור את זה, רק לעבור..."

        הסבר כיצד משקף קטע זה את תנאי המחייה של התלמידים בתקופת המתכונת.

פרק 3- אפשרות א'

לא למדנו כלום חוץ מהמלחמה הקרה ועוד 3 שבועות בגרות, כוסאמא של רבקה @:

בהצלחה!

(נזדקק לזה).

תשובות (כדאי לכם לקרוא אם אתם תלמידי רבקה ) -

1. הלמידה האינטנסיבית לבחינת המתכונת באה לידי ביטוי בכל אורחות החיים של החברה התיכונית בארץ ישראל בשנת 2008. חלק מביטוייה של למידה זו עוררו תופעה של שמרנות ובדלנות במספר צורות שונות.

שינון חסר פשר ואי רצון לקנות ספרי מיקוד- ההכחשה שנולדה בעקבות עומס החומר בראה עמה את הרצון להאמין שכל התשובות מצויות במחברת המאותגרת-תחבירית שנוסחה על ידי ראש ממשלת ההסטוריה והמנהלת הפדגוגית- רבקה מרקו. אמונה זו יצרה הסתגרות בקרב התלמידים שאטמו את ראשיהם לחומר חדש ולמדו באופן מדוייק אך שטחי להחריד את תורת השווא שהופצה במחברות.

התרחקות מתלמידים הכיתות האחרות- אווירה של פחד שררה בקרב התלמידים, שחששו אף להתקרב לחבריהם הטובים מכיתתה של רונית הס, עקב החשש שאלה, שלומדים על יהדות פולין ולא יהדות ארה"ב יסיתו בדרכם הרעה את הלימודים ממטרתם. התרחקות זו יצרה פילוג כמעט בלתי הפיך בין תלמידי הכיתות, שעתיד לפגוע לא רק באחדות הלימודים, כי אם גם בתחושת השלווה וההתכוננות לבחינה.

הבדלנות והשמרנות, על אף שנבעו מרצון להצליח בבחינה, היו אלה שהובילו את התלמידים להתרסקות הבלתי צפוייה עם קבלת טופס המתכונת, ולשרשרת אין-סופית של נכשלים, אולם התלמידים חסרי התקנה לא נטשו את עמדתם השמרנית גם עם הגעתה של מלחמת העולם השנייה, דבר שהוביל לניתוק חריף שעלה בחייהם של יהודים רבים, כמו כן מספר עצום של נקודות בבחינה.

2. מלחמת העולם הראשונה והמתכונת האימתנית היוו נקודת מפנה בתפיסת העולם האנושית, ובאופן טבעי הביאו עמן שינויים חברתיים רבים בתחומים שונים בקרב תלמידי הכיתה. בין שינויים אלה-

בתחום הדמוגרפי- הגירה לכיוון קהילת המורים הפרטיים, מדינות ספרי המיקוד ובתיהם של תלמידים חכמים אשר בבעלותם נמצא כל החומר בצורה מסודרת. התלמידים נטשו את חיי החברה ובית הספר והקדישו את כל כולם לעינוי העמוק שמקורו בבחינת הבגרות על ידי בידוד מוחלט מהסביבה.

בתחום החינוך והתרבות- על אף ההשקעה המתמדת בחינוך, תוצאות לא היו נראות לעין ועל כן תלמידים רבים נטשו את תחום ההומניסטיקה והחליטו בלב שלם שהם מתכוונים ללמוד פיסיקה עד יומם האחרון.

בתחום הדת- תלמידי הכיתה החלו מתחלקים לשלושה זרמים עיקריים:

הזרם האורתודוכסי- שהאמין במחברת של כיתה ט' ולמד רק ממנה. זרם זה התאפיין באי קבלה מוחלט של המודרניזציה, והתעקש לשמור בקנאות על יסודות החינוך שהניחה תמי שוחט בקרב תלמידיה היקירם עוד בימי החטיבה הרחוקים והעמומים.

הזרם הרפורמי- שהאמין אך ורק במחברת של רבקה מרקו. על אף הפערים בין הניסוחים לבין המציאות, היה מין הנוחות בשימוש במחברת הקרובה, דבר שסייע לתלמידים להתערות בקרב הכיתות האחרות תוך ניצול מעמדם כחלשים בקרב תלמידיה של רונית האס. הם האמינו שאין סתירה בין היותם תלמידי רבקה מרקו לבין שיוך לאומי לסיכומיה של רונית האס, ועל כן השתדלו להנות מכל ספקטרום סיכומי התיכון במקביל.

הזרם הקונסרבטיבי- "שביל הזהב" בין הרפורמים לאורתודוכסים- אלה שקנו ספר מיקוד, ולא של רכס, כי הוא לא ממקד בשיט!

שינויים רבים אלה עירערו את תפיסות העולם של תלמידי הכיתה, שעברו כברת דרך נפשית עצומה בזמן כה קצר. השינוי המהיר ואי הבשלות המלא אליו, הובילו בסופו של דבר להלם לא קטן עם ההגעה למלחמת העולם השנייה- בחינת הבגרות.

3. הסדר החדש הינו רעיון המציג שאיפה לעולם המתנהל על פי עקרונות האידאולוגיה הנאצית המורתית של רבקה. הביטוי |סדר חדש" הוצג לראשונה בנאום שנאמה רבקה בפני י"א 9 בחודש פברואר 2008, ומאז נאום זה ננקטו מספר צעדים להשגת המטרה הנעלה.

אחד הצעדים היה השתלטות על שטחים נרחבים במחברות התלמידים תוך סילוק מקצועות חשובים ובעלי תוכן והשמדת מליון עצים לטובת מאמץ המלחמה והגשמת ההיררכיה הגזעית מתוך האידאולוגיה הרבקאית על פיה לימודי ההסטוריה הם ערך עליון ועל תלמידי ההסטוריה, כ"גזע האדונים" להשקיע את כל כולם לטובת ערך זה. צעד נוסף היה "השבחת גזע" בקרב לומדי ההסטוריה תוך העצמת הפערים בין התלמידים החזקים לחלשים. התלמידים החלשים הושמדו בהדרגתיות תוך טענה כי הם פוגעים בהתקדמות הכיתה כולה. כמובן שבד בבד התקיים גם ביצוע מקיף של "הפתרון הסופי"- בידוד, השפלה ורצח שיטתי ומכוון של נשמותיהם המיוסרות של תלמידי ההסטוריה.

הסדר החדש היווה חזית אידאולוגית מוצקה שהניעה את רבקה אל עבר מטרותיה, והעמידה אותה נחושה אל מול הגוש הדמוקרטי של מורי המתמטיקה, דבר המציג את מלחמת העולם השנייה כמלחמה אידאולוגית בראש ובראשונה, ורק לאחר מכן כמלחמה צבאית.

4. א. על אף תנאי המחייה המחפירים בצל הבגרות, מצליחים התלמידים לשרוד תוך פיתוח ספודי התמודדות כמעט מתואמים בינהם.

שמירה על זהות אנושית- נסיון להמשיך להתעסק בתחביבים ובמקצועות האחרים על אף חוסר הזמן והביטחון. תלמידי הכיתה השתדלו לא לאבד את אישיותם תחת הצורר הרבקאי והמשיכו לבזבז את זמנם על נגינה, מסנג'ר ומתמטיקה.

"קידוש החיים"- למרות התנאים הקשים אחוז ההתאבדויות היה נמוך למדי. התלמידים התעקשו להיאחז בחיים בכל מחיר, ולהחזיק את הגוף באמצעות הנשמה והראש.

שמירה על זהות יהודית- חגיגת חג השבועות אפילו לאור העובדה שהמתכונת ישר אחריו

חירוף הנפש למען המשפחה ולמען הכלל- הרחמים העצמיים לא השביתו את התלמידים כליל, שהמשיכו לסייע זה לזה בהשלמת סיכומים שונים, שינון ולמידה, ואף סיפקו זה לזה כתף לבכות עליה בזמנים הקשים.

קיום חיי חינוך ותרבות- טוב, נו, את זה עשו קצת פחות, אבל... הסטוריה נחשב חינוך, סוגשל, לא?

דפוסי ההתמודדות הללו בקרב התלמידים יצרו לוחמה פאסיבית כנגש השלטון הרבקאי שניסה לשבור את רוחם. אמנם לא התקיימה לחימה צבאית שכללה התנקשות בחייה של המורה ודמויות מפתח בכירות במשרד החינוך, אולם היה אלמנט של "עשיית דווקא" והוכחה עצמית על ידי אי הישברות והחזקת מעמד.

ב. על פי קטע המקור, שררו בתקופת הלמידה תנאים שהקשו מאוד על המחייה, ההתמודדות וההישרדות, שהפכה למאבק יומיומי קשה וכאוב. מזג האוויר הקר תחת המזגנים והאלרגיות, העומס הנפשי, חוסר האונים והבדידות-החלקית, כל אלה החלו לאט לאט בוראים ייאוש בקרב התלמידים, שלפעמים היה מאוד קשה להילחם בו. אחוזי המתייאשים הלכו ועלו, ויחד עם הקור והטיפשות גרמו לאובן חיים רבים. אולם מיתות אלה רק זרעו מוטיבציה בקרב השורדים להוכיח את עצמם ולהילחם גם בעבור חבריהם הנכשלים, אפילו לא כדי להצליח, אפילו עצם הלחימה מספיק.

הסוף?

בטא החופרת שביזבזה בדיוק שעה של חרישה על החרא הזה .

מיעו