The Life of MezzoMom

עבר שבוע קשה. סביב השעון, סביב המיטה שלה. מחלקת נשים אונקולוגית. תל השומר.

עסקנו בהתאוששות. בהתאוששות שלה מהניתוח הקשה. בהתאוששות שלנו מהבשורות הרעות.

אחי ואני. שנינו יודעים לברוח למשימות שיש לעשות. למטרות לטווח-קצר. מוכווני-משימה.

המשימה הייתה לקום מהמיטה ולנוע, לחזור לאכול ולשתות.

לפני הניתוח היא אמרה לנו "אני אלופה בהתאוששות, אתם עוד תראו".

ובאמת, התאוששה כמו אלופה, לפי הספר.

המשימה הבאה - לחזור הביתה.

זה אמור לקרות בימים הקרובים.

ואיך ייראו החיים בבית כשיש ריצ'רץ ענק במרכז הבטן?

ואחר-כך כימותרפיה. אם היא תסכים.

ושוויץ מרחפת לה פה ושם בשיחות, ולא בגלל ששם ההרים מושלגים והשוקולד טעים.

בשוויץ יכול אדם לבחור את מותו.

היום היה יום טוב.

אולי גם מחר.