כל מה שאני לומדת בשיעורי פסיכולוגיה
אני יכולה לישם עלי ועל הסביבה שלי
אני יכולה לנתח כל אחד ואחת חוץ מאת עצמי
אתמול אני וקטיה ניהלנו שיחה כל הדרך הביתה
כל אחת בתורה הביעה את הדעה שלה על החיים שלה
ועל העבר שלה .... ואני תפסתי את עצמי על זה שמה
שאמרתי בהתחלת השיחה קצת סתר את הדברים שאמרתי
בסוף השיחה .
ופאק אני התקשיתי להבין את זה
זה כאילו אני מתהנהגת כמו צבועה זה לא משהו שאני
רוצה שיהיה אמיתי אבל שמתי לב שאני בן אדם ממש ממש
מסובך קשה להבין אותי אם אמרתי משהו ואז אחרי דקה
אני כבר יכולה לשנות את דעתי עוד מיליון פעמים !
השכל שלי עובד 24 שעות ביממה וזה מעצבן אותי כי
כשאני מתחילה לחשוב על משהו לעומק אני מתחילה לשגת
וכל כך בא לי להיות איזה מישהי לא חשובה שאף אחד לא
מקיר אותה בא לי כל כך לעזוב הכל !!! הכל .......
אני מבינה שבכל העולם הזה שדחוס אנשים אפשר להרגיש
כל כך בודד ! רק בגלל שחסר לך את הבן אדם האחד והמיוחד
שכל החיים אתה יכול לחפש אותו לחכות לו אבל לא תמיד
יהיה happy end .
ולי עכשיו חסר מאוד הבן אדם הזה אין לי מושג מי זה אבל
אני יודעת שהוא חסר לי ....שבלעדיו אני חסרת ערך .
החיים זה עינוי והמוות הוא הגאולה מן החיים האלה
