THE STORY OF MY LIFE

מאחורי החיוך שעל הפנים

לא רואים את הכאב שבפנים

מאחורי הצחוק המתגלגל

מסתתרת פינה שבורה

מאחורי העיניים החומות

מסתתרות אלפי דמעות

ובתוך הלב,לב קטן,שבור ובוכה...

~~~~~~~~~~~~~~~~~~

כול כך לא רואים עלי.. אני מנסה להראות שמחה..-לא! בעצם לא.. אני באמת שמחה.. בדקות מסויימות.. כמובן לא מאושרת.. אבל יש זקיקי תקווה...אבל למה? למה? הריי עצוב... מאוד..

הכחשה...  ניראה לי שאני מכחישה... מנסה להראות שזה עובר לי מול הפנים.. אבל זה כול כך לא..

 הנה.- הגיעה השעה.. באלי לבכות... פתאום! ..הרגע הם היו!רגעיי השימחה[ או רגעיי ההכחשה]

נכון. ל א  טוב לחיות בהכחשה אבל עדיף מאיך שאני מרגישה עכשיו...

חסרת אונים.. בלתי ניראת.. משוועת.. משתוקקת.. כמהה.. -אבל כלום  כול כך כלום!

בעצם , לא ממש כלום! זה לא שאין כלום.. יש ..  פ ג י ע ה !.. זה מה שיש...

אוף חשבתי שיהיה אחרת.....

מצד אחד אני רוצה לראות.. לשמוע.. להאזין.. -מסתקרנת..

מצד שני.. זה כול כך פוגע בי....  כול כך!

ואני לא מרגישה כלום באותו רגע.. אטימות! אני אטומה! ניכנס.. ולא עובר -נישאר...

אבל עכשיו.. עכשיו רע לי.. רע לי כול כך...

לא יכולה לשכוח... אני לא  רוצה! אין עוד משהו.. רק את זה אני רוצה ..רק את זה!!!

למה הוא לא !??!?!?!??!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!