אני מצטערת אם מישהו עדיין מקבל אימיילים על הבלוג הזה (באתי לכתוב נוטיפיקיישנס. ממ.), אבל הרגשתי צורך עז לפרוק והבלוג שלי נמחק מסיבות בטחוניות.
אז מחר יש לי ראיון בסוכנות היהודית ואני בכלל לא רוצה ללכת ואני מרגישה רע לגבי הראיון ולא טוב לי.
אני לא יודעת למה לצפות, אבל מה שלא יקרה- זה לא יהיה טוב. אני פשוט יודעת.
במילא כל הראיון אני אני אשקר להם ואגיד שאני רוצה לטוס ולעשות שליחות ולעודד יהודים לעלות לארץ. אבל מי רוצה בכלל לעודד אותם לעלות לארץ, אני רוצה להשאר בארץ. לא רוצה לעזוב אותה.
אוף עם החיים האלה.
ממ, ועברתי טסט והרישיון עוד לא הגיע. כמה עצוב?
שנה טובה לכל מי שיראה את הפוסט הזה, נשיקות לכולם.
מתגעגעת למשהו לא ברור,
קיפי.