שקט! חושבים כאן.

כבני אדם אנו מחוייבים לעשות טעויות, זה "חוק טעות חובה" ואנחנו טועים. בהכל. הטעויות שלנו הם הזיכרון הכי חזק. לדמיין אותה שוב ושוב במשך השנים..."עשיתי טעות". והעוצמה של הטעויות שלנו כל כך רלוונטית וחזקה תחילה ולאחר זמן מה היא נהפכת ללא יותר מעובדה בחיים. מה הייתם נותנים בשביל למחוק חלק זה מהחיים? פשוטו כמשמעו: לא לטעות לעולם, לא בבי"הס, לא בנשיקה מזדמנת, לא בתרגיל באלגברה, לא לטעות. נשמע כמו חלום. אולם זה חלק מהתכונות האנושיות ואילולא הייתה מה היינו אנחנו בעצם? לא לטעות.

ואם כבר טעינו, אז איך מחזירים את הגלגל אחורה? בבקשה תענו.

הלוואי והיה מן נסיון שני לאותו השלב. אחרי הגיים אובר לנסות שוב. ואם היה, זה היה עושה אותנו אנשים טובים יותר? אנושיים פחות?

מה זה אנושיות בכלל?

מי זאת אני בכלל?

נ.ב

פתחתי לנסיון.