אין כבר סוסים לבנים ויפייפיות ליד דלתי...

כשאין פרפרים ורודים שמתרוצצים לך בין האצבעות,

כשאין שמש שזורחת וצלליות אפרוריות של עננים בוהקות ברקיע,

כשאין ירוק בשדה ועינייך זועקות לירוק,

כשאין ליטוף מחמם בגוף,

כשאין חיבוק ליילי מתחת לפוך,

כשאין זרימה של מים חמים במקלחת,

כשאין עם מי לצחוק,

כשאין ימים טובים,

באים דברים אחרים, טובים ומשופרים יותר.

כשיש אהבה,

כשיש עבודה,

כשיש איש זר ברחוב אשר מחייך אליך,

כשיש בירה לידך ואתה לוגם ממנה בעונג רב,

כשיש גשם והטיפות זולגות ומכסות ומרפאות את הפצעים,

כשיש בשביל בו אתה מתהלך פרח סגלגל ולו משמעות עצומה,

כשיש עונה טובה בה התפוזים הם הכי טעימים,

כשיש לך מחשבה אופטימית - אתה תמיד תסתדר , בכל מצב, בכל סיטואציה.

גם עכשיו כשהימים עוברים לי אט אט,

והמטרות שלי לפעמים מתערפלות,

אני עדיין אחייך,

אני אעריך את עצמי קודם,

ואחייך.

:)