RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2008
שמיים זרועי כוכב
הגענו לנחל זוויתן,
משם ירדנו את סלעי ההר, לא היה מפל,
עשינו רוורס.
התהלכו במוחינו שעות של מחשבות היכן להחנות.
החלטנו חוף כינרת.
הגענו למג'רסה,מן מקום הזוי שומם רודף חזירי בר פראיים,תנים מייללים והמון שממה.
האורות כבו, קצר חשמלי וסבבנו רק אתה ואני.
מתיישבת על גג הטרנטה,
מנסה להבין האם טוב לי,
מביטה אל השמיים זרועי כוכב שלי.
מבינה שכל מה שחייתי סביב היה שולי ואילו הרגע הקטקטן הזה ,
של אני והכוכבים היה כל כך מרגיע שלוו, לא היה אכפת לי מכלום, אפילו לא ממך.
אני לא שלך.
אנחנו לא ביחד.
אנחנו אפילו לא אוהבים,
לא נאהבים.
זה סתם משחק מקדים.
זה סתם משחק.
| |
זו שברחה לי...
"האהבה הישנה זו שברחה לי,מונחת שם ואף אחד כבר לא נוגע..."
אז הכל כבה, ופתאום נהיה חשוך,והרגשות נחלשו,
הגלים נסחפו ואספו עמם את החיוך, האושר הנלהב פסע לקראת הימים העצובים,
וגם הם כן גם כבר הצליחו להסחף עם הזרם...
עיניים כבויות,פקוחות לרווחה,בעיני המתבונן אתה נראה כמו ילד מגודל שרוצה רק טיפה, טיפה של תשומת לב,
שאמא תפתח את ליבה אליך, את ידיה לחבקך,תאמץ את שפתותיה ותניח לך נשיקה רכה שתלטף בלי לחדול לעולם.
תרפא את כל כאביך,תסכוליך,רק לרגעים אחדים בהם כל העולם יעמוד דום ושתיקה תעטוף את ליבך ואוזניך והכל יהיה שוב, רגוע פתאום.
בלבול אוחז אותי, הוא לעולם לא עזב, ועד שאני לא אתחזק, הוא לא יעזוב.
הזכויות שמורות לצלמת ענקית שאת שמה אני לא זוכרת, אבל בכל אופן. אך ורק שלה. מדהים.
| |
חזרה למציאות הבנאלית.
לא מוכנה מבחינה מנטלית לחזור לשגרה הזו של הלימודציה, של הסקרנות הבלתי פוסקת המחייבת . "באתי מעולם מלא ספקות ודאגה, כל הזמן קורים דברים אין זמן להרגע.." "הלאה, צריך ללכת הלאה, לחפש למעלה , ולא להרגע, הלאה, רק ללכת הלאה, ולא להכנע..." בהצלחה חברים. שנה אחרונה בתוך מערכת החינוך,לבנתיים. :) יהיה בסדר. אל תכנעו! 
| |
|  כינוי:
בת: 34 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
