"לחיות זה אחד הדברים הנדירים ביותר. רוב האנשים פשוט קיימים"

אני משתגעת.

מה עושים?

הצבא הורג אותי, אני מיואשת, אני לא רוצה ללכת לשם! תהרגו אותי, אני לא רוצה להתגייס. למרות ש...נו כולם עושים את זה..אז מה הבעיה?! שירות לאומי? זאת אופציה. אבל...אולי לא? אני לא יודעת!!

הוא מבלה לו בזמן שאני יושבת בבית, חושבת עליו והכל מתהפך לי מבפנים.

מחר בגרות, אחרונה ברוך השם אבל עדיין..

מחר מיונים למאבחנת פסיכוטכנית, אפשרות יחידה שנשארה לי לפני כלל צהלי, וכל מי שדיבר על זה אמר שאנשים העדיפו לשבת בכלא מאשר להמשיך בתפקיד הזה.

"אופטימיות נובעת מחוסר מידע".

אני רוצה ללכת לישון ולא להיתעורר כמה שבועות טובים...נו עד אילת או משהו מינימום....