"לחיות זה אחד הדברים הנדירים ביותר. רוב האנשים פשוט קיימים"

מי שיפה, גאוותן, חוצפן, עשיר עם קשרים תמיד זוכה.

ומי שחכם, ישר, וטוב לב נשאר בתחתית.

אז מה העולם הזה מלמד בעצם?

שכדאי להיות רע. אבל מוצלח.

לעלות גבוהה תוך כדי הקמת סולם אנושי ולדרוך חזק על כל אחד.

לשחק בכולם בדרך לתהילה.

ואז לחיות באושר ועושר כאילו שם היה מקומו מאז ומתמיד.

לפי דעתי הדבר החשוב ביותר בחיים שלנו הוא להיות אנושי.

אבל בדרך הכי מזעזעת אני לומדת להיות אכזרית.. מין הסתם גם כלפי אנשים שלא מגיע להם.

מישהו ציין בפני את העובדה הזו.

ואני באמת הפכתי להיות למה שאני שונאת.

אני מנסה להיות כמו פעם, אבל כאילו באוטומט הפכתי לכזאת.

אולי זה סוג של הגנה?

אני לא רוצה אבל אני כזאת.

סיכום של הזמן האחרון:

אין: הכל.

יש: כאב ראש.

כמה נפלא!