עזוב, אני לא מאמינה שדווקא אתה הוא זה שכבש אותי.
אתה כל כך שונה ממה שאני רגילה אליו עד היום.
יש בך דבר אחד משותף, והוא הכי שיטחי בעולם!
באותה דקה גרמת לי לקפץ במקום ומיד אחר כך להתאכזב ולכעוס עליך.
אתה יותר מידי דומה לי.
אמרתי לעצמי "שילך לחפש אותי"..אל במקום זה אני מוצאת את עצמי עושה את זה כמו גדולה.
אני רציתי בטירוף לראות אותך היום...
אבל לא נתת לזה לקרות, או שאולי זו אני עם המשפטי הגאווה המונפצים.
לא יודעת מה אתה רוצה ממני.
אולי אתה כמוני גם, מחפש משחקים..
כי נמאס לך להכנס, לתת הכל ולהפגע.
אם זה ככה אני הולכת במעגל שלא מוביל לכלום..מה שאני יקבל פה זה רק תסכול מהצפייה שלא תתגשם.
פאק אני לא מאמינה שאני אומרת את זה..
אבל אני רוצה אותך.


מחר ערב פסח...
ומה אני הולכת לעשות?!
לשמור בקרייה.
כיף כיף כיף....(לא באמת!!)
הצבא הזה זה משהו מיוחד.
שלא נדע עוד צה"ל.

חג שמח!
