|
| 1/2009
כל מגבלה מהולה בפנטזייה .
אתמול, אחרי לילה מדהים, יצא לי לחשוב.
אתמול, אחרי לילה בלתי רגיל, יצא לי לחשוב קצת אחרת.
אתמול, אחרי שביליתי לילה שלם ועוד קצת עם הילדה הכי מקסימה בעולם,
יצא לי לחשוב בצורה מגניבה במיוחד כמו שרק היא גורמת לי לחשוב .
עצם הנוכחות שלה, עצם מהותה, גורם לי לחשוב ולהרגיש כמו שלעולם לא הרגשתי.
בחיים, כשנמצאים במצב ביש, אסור לשכוח שיש סיבה לכך .
הכוונה היא, לא שדווקא עשית משהו ולכן מגיע לך להרגיש ככה .
אלא המטרה היא לבחון אם דווקא עכשיו כשאתה לא בדיוק "על הגל ", אם דווקא עכשיו תזכור את שתי הדלתות הקסומות.
דלת אחת, היא הדלת הזורמת
.
הדלת הזורמת היא דלת אוטומטית, היא נפתחת מעצמה ואפילו מסיעה אותך על מסוע מיוחד אל תוך מה ש...נו טוב...כבר יהיה...
הדלת השנייה, היא דלת ההזדמנות.
שאם תפתח אותה תגלה סוד,
מאחורי דלת מספר 2, מסתתרות עוד כמה דלתות
וכל דלת , הזדמנות בפני עצמה.
שיר שכתבתי לפני לא מעט זמן, שם השיר - "ייחוד הניצוץ "
והוא מוקדש לך יפה שלי .
טביעות אצבעות מיוחדות במינן, רוקדות עם הגוף לתוך לילה לבן
נוגעות בפנים כדי לחוש רק לרגע, אם זה הכל אמיתי או שמא הזיית הטבע
וקשה לדעת, אצבעי לוחש,
תהנה מהרגע, זה מה שיש.
אז חותך את האוויר כמו ציפור בשמים...
לא מרגיש מגבלות אז רוקד כל הזמן...
סוגיות נחתכות, נפתרות מאליהן
וכל מגבלה מהולה בפנטזיה
וקל לחלום, כי אף אחד לא רואה,
מרגיש לי טוב כי אף אחד לא מתערב
מרגיש חופשי לחלום ולמה לא?
למה אני לא יכול להיות חופשי כל הזמן?
רק תרפו ממני,
תנו לי לחלום,
תרחיקו את המים מלכבות את הניצוץ שלי.
לפני שלושה חודשים בערך, חזרתי מברית של בן של מישהו שמאוד קרוב אליי ושרתי לי את השיר בתחנת אוטובוס בזמן שחיכיתי שיגיע.
החלטתי להוסיף בית נוסף לשיר וזה הולך כך :
נגמרה המסיבה וחזרתי הביתה
ישבתי, חשבתי, מה בעצם כובל אותי ?
אולי זה ההורים ? אולי החברים ?
אולי זו את שמטריפה לי ת'מח ?
לא זה לא זה ולא זה ולא זה...
יש מצב.......שזה אני???
וגם הפזמון משתנה בהתאם :
אז חותך ת'אוויר, כמו ציפור בשמיים
לא מרגיש מגבלות, כי זה מי שאני !
מרגיש חופשי לחלום ולמה לא ?
מהיום אני חופשי, כל הזמן !
את לימדת אותי את זה, דרך אגב .
אני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר בעולם .
ואני איתך לא משנה מה .
| |
| כינוי:
Asterisk בן: 33 MSN:
תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
