בדברים שנכתבו בתחילת הבלוג..[=
החיים קיבלו משום מקום תפנית יותר בוגרת ואני מרגישה שהזדקנתי..אני לא מרגישה שיש לי את הזכות לעשות שטויות כמו פעם ואני מתלהבת מדברים כמו נוף
ני אפילו
לימודים,עבודה,יציאות.
בלי חבר [למרות שאבא מאוד רוצה..]
וטוב לי..
אני די מחוזרת מה שגורם לאגו לא ליפול [למרות שכולם אומרים שאני מרתיעה ולא באמת מתחילים איתי בכמויות שתצפו שיתחילו עם בחורה לא מכוערת-לא טיפשה]
האמת שאני די דיכאונית..ואני מתחילה לקלוט שזה חלק ממני..אני בנאדם דיכאוני [או ריאליסטי..איך שלא תקראו לזה]
אני זוכרת את עצמי יושבת בגיל 10 בשיעור וחושבת מחשבות איומות על מוות וכל מיני דברים מדכאים [ושום דבר לא השתנה מאז]
אני בחוסר וודאות בקשר לבריאות של אבא ואני רוצה להתקע בנקודה הזו לנצח..איתו
אני אפילו לא יכולה לתאר במילים כמה האדם הזה חשוב לי..הוא פשוט הכל בשבילי
אין דבר שאני עושה ולא מתייעצת איתו,מעבר לזה שהוא אבא מדהים הוא החבר הכי טוב שלי
הוא השתקפות שלי פשוט..הוא אני.
ואולי בגלל זה אני בכלל מדברת על בנזוג..
אני מבחינתי עוד כמה שנים טובות לא אפתח למישהוא..אני רוצה לחשוב שאני אתגבר עוד כמה שנים על חוסר הבטחון ותהיה לי יציבות ותכונות נוספות טובות לכפר על כל הדברי השליליים שאני מוצאת בעצמי [השכלה לדגמא]
.טוב אני אפסיק עם החפירות,נורא בא לי לזלול.
לילה טוב[=