ווי באמת שנים שלא עידכנתי האיתי בתוח כבר שסגרו אותו אבל... לא הוא עדין חיי... האמת שאני בתקופה די טובה... גם אם חברים גם אברתי בצפר ובנתיים אולך לי ממש טוב... ו... אפילו בכדורעף הכל טוב... כאילו הקבוצה לא משהו אבל ממש הישתפרתי ויש לי סיכוי לעלות שנה הבאה לליגת על... אבל... לא יודע... חסר משהו.... חסר לי קצת המקום שלי... המקום שהיה לי עד עכשיו שהאיתי יכול לעשות הכל כי גם ככה כל בצפר שונא אותי אז מה אחפת לי?! ועכשיו... יש לי יחסית הרבה חברים אני בקשר טוב כימאת אם כולם... ו... אני כבר לא יכול לעשות מה שבה לי... כאילו אני עדין עושה די מה שאני רוצה אבל... זה עדין לא עד הסוף... אני לא יכול להיכנס למרידות של פעם... שאומנם הן תמיד באו ממקום רע ואני שמח שזה המצב אבל... חסרה לי קצת האמירה האישית... זה שיקירו אותי בתור מי שאני ולא בתור עוד תלמיד... אז בבצפר הקודם זה צהיה קל האינו בסה"כ 200 ילדים אז כולם מקירים את כולם אבל... עכשיו זה לא ככה... השיכבה שלי היא יותר מ200 ילדים... בכל מיקרה עדין נחמד לי אבל... לא יודע משהו חסר.... אולי זה בכלל לא העין אולי הענין זה זה שחסר לי קצת חיבוק? לא יודע.. אבל זה חסר... נירעה לי שהבעיה העיקרית היא שאני צריך להיות טוב בהכל בו זמנית... ולא כי אני עוושה את זה בישביל מישהו פשות כי אני רוצה.... אבל אני רוצה להיות טוב ביותר מידי דברים... אוווף... גם בא לי ממש חברה =\ זה ממש מדכא... כשאני סתם במצב רוח כזה של לא בא לי חברה אז תמיד איך שהוא בסוף יש לי חברה וכשממש בא לי אז אין לי... זה די מתסכל....
אם כל זה שאברתי בצפר היו רק שתיים שמצאו חן בעיני... אחת יצא מגעילה ועדין לא הבנתי למה... כאילו זה לא שהחלתתי שאני רוצה אותה או משהו... פשות התחלתי לדבר איתה... בקטע כזה של סתם... ליראות לאיפה זה היתפתח... והשניה ממש חמודה אבל לא נירעה לי שיצא מזה משהו.... בכל מיקרה ממש חפרתי... וקצת נימעס לי לחפור... מחר יום מגמה [של הכדורעף] אמור להיות ממש מגניב... ו.... טוב נווו איך אפשר לסיים בלי שיר ועוד כשאני בוכה על זה שאני לא מצליח מספיק לבתה את עצמי... אז... שבק? נננמ נירעה לי שכןן...
נופל וקם
הדרך ארוכה ומפותלת
אני נופל וקם
אף פעם לא מספיק ללכת
אני נופל וקם
עובר גשר ועוד גשר
אני נופל וקם
כמה ארוכה היא הדרך
אני עומד איתן עם ראש מורם.
אומרים שאהבה באה רק מליון לאחד
אומרים שאין סיכוי שהשמש עוד תזרח עלי
אומרים שאני אפול, הם אומרים שאברח
אומרים שאשאר לבד
אומרים שאני לא מתאים לחיים
כי אין בי את הרצון לזהב ויהלומים
אין לי קלפים נכונים
אולי זו החברה שקורסת
אם זה לא מקום מתאים למחפשים של קשת וענן
למתעלמים מסימן הזמן
והכוכב שלי היכן
בני אדם אני קיים
בעיניכם אולי אין לי ערך
אבל יש לי נשמה יש לי שיר יש לי ת'דרך.
הדרך ארוכה ומפותלת
אני נופל וקם
אף פעם לא מספיק ללכת
אני נופל וקם
עובר גשר ועוד גשר
אני נופל וקם
כמה ארוכה היא הדרך
אני עומד איתן עם ראש מורם.
לפני עמוד של אש מאחורי ענן עשן
השארתי עיר מתחת מאחור הולך לאן
למקום שבו השמש לא מכוסה בבניינים
מעבר להרים אל השדות הירוקים
כי יש מקום יותר מתוק מהמקום הזה
שבו יש זמן יותר ארוך כמה שרק נרצה
מגיע רגע זה הרגע בו צריך לחשוב
לפרוס כנף לומר שלום לקום ולעזוב
אל מקום שבו אני אוכל להיות עצמי
אחרי אלפיים שנות גלות רוצה להיות חופשי
מעבר אל האופק שם שרות הציפורים
לשם אני אגיע ועד אז אשיר שירים.
כמה שהדרך ארוכה ומפותלת
אני לא עוצר מלכת לא יכול להפסיק
משאיר מאחורי את הפחדים ואת הצער
הכל הוא הכל אני חייב להמשיך
כל מה שקורה אני יודע שצריך לקרות
אני האש שלא תוכל לכבות
המוזיקה תיקח אותי למעלה ולעומק
הדרך ארוכה ללכת בה זה לחיות.
הדרך ארוכה ומפותלת
אני נופל וקם
אף פעם לא מספיק ללכת
אני נופל וקם
עובר גשר ועוד גשר
אני נופל וקם
כמה ארוכה היא הדרך
אני עומד איתן עם ראש מורם.
כל סוף הוא התחלה חדשה
העצב הוא סימן שבקרוב תבוא שמחה
אני לא במרוץ ולא במלחמה
הראש בעננים רגליים על האדמה.
הדרך ארוכה ומפותלת
אני נופל וקם
אף פעם לא מספיק ללכת
אני נופל וקם
עובר גשר ועוד גשר
אני נופל וקם
כמה ארוכה היא הדרך
אני עומד איתן עם ראש מורם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
