מריח כמו רוח נעורים

באוזניים שלי: בצפר.

כי מאז שהם פוצצו לי את השחלות בלייב אני רגועה עוד פחות מהרגיל.

ונפתח בחלום מוזר עד משעשע שהיה לי לא מזמן.

ובמוזר אני מתכוונת מוזר אפילו יותר מהפעם ההיא שחלמתי שזה יום חג, לא חג שמוכר לכל דת שהיא, פשוט חג שבו כל האנשים מסתגרים בבתים ומחכים לבואם של אחד מהשניים: או הנחש הענקי או הצפרדע המסורתית, ואני הייתי במרפסת של דנית וראיתי את הנחש הענקי זוחל לו ברחוב הנטוש ופתאום ישבה לידי במרפסת לאה שבת ואחריה גם תיקי דיין, אני מתכוונת לוו.ד.פ לאה שבת ותיקי דיין, ולאה שבת אמרה שצריך להתכונן לבואה של הצפרדע המסורתית, ואני צרחתי נואו פאקינ' וואי אני ראיתי את הנחש הענקי, אין סיכוי שהצפרדע המסורתית תגיע! ואז היא קיפצה לנו על המרפסת. הצפרדע, לא לאה שבת.

אז כן, חלום אפילו יותר מוזר מזה.

אני ואנג'לינה ג'ולי היינו בהופעה של יוסלס בבארבי. עד כאן הכל עוד איכשהו מציאותי.

העניין הוא שהחזקתי בידיים ילדה שמסתבר שהייתה שלי ושל אנג'לינה. לא מאומצת, לא של רק אחת מאיתנו, שלי ושל אנג'לינה. ואם להוסיף עוד קמצוץ מוזריות, אנג'י – מותר לי לקרוא לה ככה עכשיו – החזיקה בידיה תאומה זהה לזו שאצלי. הן היו מאוד דומות לאנג'לינה רק בעלות אף מוזר, כי בכל זאת, יש שם משהו גם מהביציות שלי, הן היו שחומות במקצת אבל לזה אנג'י רגילה, והיו להן עיניים ירוקות זוהרות בצורה על-טבעית כזו, אבל יכול להיות שזה מה שקורה כשאתה נוצר על ידי שתי ביציות.

לזו שאני החזקתי קראו גבריאל, מה שלא מפתיע במיוחד, כי תכננתי שבעוד עשרים שנה כשאואיל בטובי לעשות ילדים, לבנות אם יהיו אני אקרא גבריאל ועמנואל, מתוך היגיון מעוות שלי שאם תהיה להן טראומת-שם-פרטי זו תהיה הצרה הכי פעוטה שלהן בחיים, וככה אני אהיה אמא מושלמת. זה בכל מקרה שם טוב יותר מ"זהרה".

המסקנה שלי היא: יותר מדי קפה וערוץ E! לפני השינה – לא טואוב!

בכל אופן, יש מצב שאני יכולה להעביר קורסים על איך לחסל שתי פסקאות בקשקושים על החלומות שלך.

איך הפסקתי להיות בתולת-קינדר-בואנו

סיפור משעשע שקרה לא מזמן ושהספקתי לספר יותר פעמים ממספר החתונות של אבא שלי.

ישבנו ליד הספרייה יום אחד כשמישהי העירה שממש בא לה קינדר-בואנו.

שיף העירה בתורה שהיא לא ממש חושבת שזה טעים במיוחד.

ואני הערתי שמעולם לא אכלתי קינדר-בואנו, וקיבלתי על זה יותר צומי מכל אמירה אחרת שהייתה לי בחיים, ואוהו היו לי אמירות [רייצ', זוכרת את "חבל שאת לא באמת בן, כי אז הייתי יכולה לעשות אותך באמת ולגמרי"?].

מיד התחילה ההיסטריה, כולם מגייסים כספים ומוציאים מצלמות ואני צרחתי שאם כבר מדברים על זה, גם פיצה לא אכלתי אף פעם!

מילקי עברה ל- "מה, שיף אף פעם לא עישנה גראס?!" ואחר כך העירה שמזל שלא אמרתי שאני בתולה או משהו, זה היה יכול להיות מכוער.

אבל לא יותר מכוער מצילומי וידאו של הלשון שלי פוגשת לראשונה קינדר-בואנו, שאפשר למצוא אצל עדיק.

בצפר, הלהקה

ביום חמישי שעבר לקחתי את רייצ'ל לדייט סופר-רומנטי בבארבי – מופע העשור של בצפר.

תתפלאו, יש הרבה אנשים שמגדירים רומנטי בתור מזיע, מחריש, נהמות, מכות, יותר מדי שיער וכו' ורובם כנראה היו שם באותו ערב.

*הערת ביניים: פתאום שמתי לב שיש לי יותר מדי אמירות שנשמעות לסביות למדי. אז מצטערת בנות, זה ההבדל בין לסבו-שיק לסתם לסבו. אני יותר מדי אוהבת בנים*

בכל אופן, הג'ינג'ית הוורודה ומעריצת-הבריטני-ספירס הזאת שהיא איכשהו בצורה מפתיעה לחלוטין החצי השני שלי, התאהבה לגמרי בבצפר ודורשת ממני לשלוח לה עכשיו שירים של סלייר וספולטורה.

אני אתן לכם דקה לעצמכם.

אני ממש אוהב את הרייצ' החדש, כי בכל זאת, אין כל כך הרבה הבדל בין פנתרה לבריטני, אלביס התחיל הכל. מוזיקה טובה היא פשוט כזו.

מוזר, הייתי בטוחה שהיה לי הרבה יותר מה לכתוב.

או שאני פשוט לא יכולה להחליט עם מה מתוך הים העצום הזה של מחשבות רנדומליות להתחיל לשעמם אתכם קודם, עבר המון זמן מאז שעידכנתי ואולי כדאי שגם *והנה מחשבה מרעננת* רייצ'ל תעבור כאן מתישהו במקרה, כי אני בטוחה שיש לה סיפורים משעשעים הרבה יותר.

מזעזע! היו לי הרבה יותר דברים לכתוב! נעלם לי, אני לא מצליחה להתרכז, אז אני פשוט אחסוך את הסיפורים על מערכת היחסים הבאמת מידרדרת שלי עם אמא, כי אני לא מצליחה למצוא בזה שום דבר מצחיק, וכל ה2.4 קוראים שלנו פה ייאלצו לחכות לפעם הבאה שיהיה לי משעמם בשישי בצהריים או לחלופין *והנה עוד מחשבה מרעננת* שרייצ'ל תיכנס לפה ותקשקש משהו.