אז מה עבר עליי לאחר שאמבר,רנן , כנרת ואני עזבנו את יומהולדתה של אליז. היו לי תוכניות ברורות. אני הולכת לסבא וספתא , מחכה עד ארבע , הולכת לאליס (זאת שאני מתנדבת אצלה) ואנחנו ממשיכות לחיפה שם אמור להיות כנס של פרח לניצול, ובערב אני סוף סוף, אחרי 2000 שנות גלות, יישן בבית בחדרי הסגלגל והמנצנץ ובבוקר מחרת אני ומשפחתי הקטנטנה ניסע לעפרה שם תתקיים ברית המילה של בן דודי החדש שבדיעבד אני יושעת ששמו הוא אליה... . אמנם, כמו לואי ויטון, תוכניות ברורות זה מהמם, אבל לא משו שאני יכולה לעמוד בו. נתחיל בזה שסבא וספתא לא היו בבית ואני שיעשעתי את רנן לכמה שעות הבאות. אחר כך יצאתי והלכתי לאליס. הגעתי אליה, חיכיתי שתתלבש ויצאנו. אליס בדרך ביקשה ממני לבוא איתה לרופא ליום למחרת כי היא לא יכולה לבד ***. אני לא יודעת אם את יודעת אבל יש לי רגשות חזקים - לא מהסוג שאתם חושבים, חתלתולים שכמותכם - לבן שלה. אני חושבת שהוא מייצג את המשמעות האמיתית של המילה Asshole . אני שונאת אותו כי הוא נוטש אותה לעת זקנה. נכון שהוא כבר מגרד את ה-70 שנות בגב, אבל אמא שלו זו אמא שלו. הבת שלה נפטרה לפני שנה והיא עדיין לא התגברה על זה והיא לבד. לבד לבד. ובגכן, אז אני מיד התנדבתי לעזרתה והתחייבתי להתייצב מחר בארבע אצלה. שכחתי כמובן לגמרי מהברית שבה נזכרתי אחרי שעה , שהגענו. לפני שהטקס התחיל אליס דיברה עם כל מיני אנשים שהיא מכירה אז הלכתי רגע לצד והתקשרתי לאמא והסכמנו יחדיו ש: א. אני מטומטמת ב. אני נשארת מחר בבית בזמן שהם ילכו לירושלים. ג. אבל אני ילדה באמת טובה. ובכן, מאוחר יותר באותו ערב אמא ספרה לי שסבא מאד מתלהב ממני ומוסר לי כל הכבוד. למחרת הם הלכו ובמשך היום לפני שיצאתי מהבית אמא התקשרה ובשרה לי שכולם אורמים שאני ילדה מאד מאד טובה ו-שימו לב- הם ממש שמחים שאני לא באה. אז אמרתי לאמא שתמסור להם שאני יכולה לא לבוא אף פעם :) . ובכן, 1:20 יצאתי לתפוס טרמפים כדי להגיע למוצקין ב-4 . שעה, שעתיים, ב15:00 חזרתי הביתה כדי להזמין מונית ופתאום קיבלתי טלפון..!!!!! "רחלי, תודה רבה רבה לך אבל הבן שלי התקשר ואמר שהוא בדרך מתל אביב לקחת אותי " .
בום.
התקשרתי לאמא . ולא ידעתי מה לעשות. אז בסוף אני ואישתי הלכנו לסקס והעיר הגדולה ומאז הפכתי לרייצ'ל-קארי.
אגב - נכון שמאז שכולכם הערתם לי אני כבר עושה כתבים יותר גדולים ?!?!
*** פה, אני נשבעת באמת ובתמים ,באתי לכתוב לווד.