"את רק זכרון בשבילי"

הכל קורה בו זמנית. באותו הרגע ברחבי היקום:

סיפור חדש של אהבה נרקם

ואחר נסגר ונחתם

אולי נשבר ונהרס

פרח נובל

עץ נשתל

איש נהרג

תינוק נולד

תאונה, סירנות

נשיקה ראשונה

בוקר, לילה

גשם

שמש

רוח

קרחון נמס

פינגווין מת

מישהו מדליק את האור

עונה לטלפון

החור באוזון גדל

חיבור של שתי כפות ידיים. של שתי נפשות.

חיבוק

כתיבה

נשימה נשיפה

דופק. מהיר. איטי. אין.

סקסאהבה

מישהו שר

מישהו רוקד

מישהו רוקד ושר

בית נשרף

רעידת אדמה

תרומת שקל לאיש באוטובוס כי מחירי הנסיעה עלו והיה לו בדיוק את המחיר הקודם.

נפנוף חרדי בתחנה המרכזית-שיעשהשלושניםצבאואזשיקבלשלושהשקליםויחייהעלחשבוני-

הכל קורה בו"ז. בו"ז יפה כזה.

מיכלי.

שמצאה את היופי בזה שבדיוק באותו הרגע שהיא לומדת לפסיכומטרי,

קבורה בין מעגלים שכולאים בהם אינספור צורות,

ישנם שני אנשים אי שם ברחבי הגלובוס,

שפשוט מתאהבים, או עושים סקס, או סתם מחזיקים ידיים.

כל הכבוד להם.

אפקט פרפר?

פסיכומטרי.

ביי.

העין הביקורתית שלי תגרום לי בסוף להימצא ללא רוח חיים בסמטה חשוכה.

לפעמים דברים טובים קורים כי דברים טובים קורים.

זהו.