הבטחתי לעצמי להיות חזקה. לא לבכות על שום בן כי באמת רק מעטים שווים את זה.

אז איך לעזעזל אחרי אתמול הדמעות ירדו מעצמן?

זה לא שאני מקנאה

זה לא שכואב

זה פשוט מראה לי שכל מה שאמרת לי , כל המילים היפות כל ההבטחות לא שוות כלום.

ושוב נפלתי בפח שלך , אחרי הרבה פעמים שהבטחת לי שלא תתן לי להפגע.

אתה נחלש מול השתיקה-פוגע בי ואז טוען שאתה סובל כשרע לי!

אתה יודע מוזר לי שה"אהבה הגדולה" שהייתה לנו לא הגיעה לרמות רציניות

למרות שהיינו הרבה זמן

ואיתה? אחרי פעם אחת שהיא הייתה שם לכדי לנחם אותך הלכת אליה?

עוד אתה אומר לי שאתה מתגעגע אליי כשיש לך חברה ושהיית חייב להגיד שיש לך חברה כדי לשתף אותי

באממממת עם כל הכבוד לא היית חייב

גם אני הייתי יכולה למצוא לי חבר , בינינו אתה יודע שלא חסר. אבל לא- לא בקטע שלי לגמור עם מישהו

ואחרי 2 דקות להיות חברה של מישהו אחר.

אבל רצה הגורל וזה מה שיצא.

כן אני סוג של אוהבת XD

יש לו אופי טוב , הוא משתדל לא לריב איתי לא לעשות פיל מכל זבוב הפוך ממך

אני בוטחת בו , יודעת שהוא לא יילך סתם בלי כל סיבה

יודעת שהוא תמיד שם כשצריך מוכן להקשיב לי

בגלל זה אני אוהבת אותו

כן אותו (:

ויודע מה? איתו אני לא אחזור על הטעויות שעשיתי איתך למדתי להיות חזקה

למדתי לוותר

למדתי באמת לאהוב..

לא מצטערת על שום רגע שהיית איתי

לא מצטערת על שום שיחה שלנו

לא מצטערת על שום מילה שלי

היה טוב

וטוב שהיה

דודו אני 333> אותך !! :)