היי בנווות..
אז ככה:
כתבתי פרק חדש, והוא ממש ארווך ויבש ||:
מצטערת אבל אין לי ממש מוזה, והיתיי חייבת לכתוב לכן אז זה יצא ככה.
מקווה שהמוזה תחזור אליי בקרוב!.
וכנראה שהפרק הבא יהיה רק ביום ראשון!.
מקווה שתהנו מהפרק הזה לפחות..
*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*
פרק 71..
המסיבה הייתה פצצה!
רקדתי, השתוללתי, נהניתי רקדתי בקצב מטורף!
"רוויטל" שמעתי קול מאחורי.
הסתובבתי וראיתי אותו, אותו הילד מארומה אז שנעץ בי עיניים.
הוא ישב על הבר כל כך יפה, כל כך מיוחד!
"נו בואי" עינת משכה אותי
אני: "מה?!?!" צעקתי כדאי שהיא תישמע אותי
עינת: "תגידי את חושבת ש.."
אני: "מה?!?!?!" צעקתי לא שמעתי
עינת: "חושבת ש.."
אני: "שמה?!?!"
משכתי אותה החוצה..
אני: "טוב דברי עכשיו! לא שמעתי כלום ממה שאמרת!"
עינת: "טוב אבל אל תצעקי עליי!!"
היא צודקת, חלק מהשתנות הוא לא לדרוך על אנשים.
אני: "מצטערת, מה רצית להגיד לי?!"
עינת: "מ.ה?! א.תא.ת.." היא גימגמה.
אני: "נו דברי!"
עינת: "משהו ממש חמוד ביקש ממני לבוא איתו החוצה לצד וזה..א.ה א.ת חושת שכדי לי ללכת?!"
אני: "מה?!?! ובשביל.." היא נבהלה, רוויטל תתרכזי תתרכזי אם את רוצה לזכות בבן תתנהגי כמו ליטל, כמו ליטל הזוונה! "והוא חתיך?!" שיניתי את קולי לרך.
עינת: "מאוווד"
אני: "והוא מוצא חן בעינייך?!" בעע, מזה משנה העיקר שהוא חתיך ויאללה לשירותים!
עינת: "כן.."
אני: "נוו!!"
עינת: "מה נו?!" אחח עילגת
אני: "מה את עושה ה?! לכי אליוו!"
עינת: "וואי תודה רוויטל.. ממש אהבתי את השינוי הזה שבך" היא הלכה, פתאום היא חזר לכיוון שלי חיבקה אותי ונכנסה למועדון!.
איפ איזו ריגשי! נכנסתי גמאני.
מצאתי את החתיך מארומה עדיין על הבר, ניגשתי אליו.
הוא היה מסטול =\\ ושתה עוד כוס אחר כוס.
אני: "למה לשתות כל כך הרבה" י רוצה שהוא יזכור אותי! חח טוב מי לא יזכור אותי!
..: "מה אכפ.." הוא בא לומר, אך הוא בחן אותי.. 'חח' צחקקתי בלי קול ואמר: "דניאל.."
באתי לענות לו 'רוויטל', אך אם הוא ידע איך קוראים לי בטח כולם יזבלו לו ת'ראש.
איך אני אקרא לעצמי..
טל! >> כי רווי-טל לא!
אהמ.. מיטל!
כמו ליטל הכלבה הזאת, שם "מתוק".. בעע
אני: "מיטל.."
דניאל: "שם יפה לילדה פה" אחח נדוווש =||
ככה המשכנו לדבר כל הערב, רקדנו, צחקנו..
נזהרתי שכמה שאני מכירה לא יראו אותי איתו ויזרקו לו איזו מילה עליי.
החלפנו טלפון, לא רציתי איסי.
הוא נתן לי ת'איסי שלו ואמרתי לו שאני כבר אשלח לו הודעה.
לא רציתי לתת לו את האיסיקיו שלי, כתוב שמה רוויטל.
החלטתי לפתוח איסיקיו חדש שרק הוא יהיה שמה!.
========================================
נכנסתי לחדר ונעלתי.
הדמעות הציפו אותי, לא ידעתי איך להגיב, זהו כל החיים שלי ימחקו בשנייה!
הכול!, והכל למה?! למה?!
למה אני צריכה לעבור את כל זה?! למה?!
אפילו את זה לא אומרים לי..
נשכבתי במיטה, הדמעות לא מפסיקות לזלוג..
היה לי קשה להירדם בהיתי בתקרה כשהבחנתי באימי לוקחת את הפלאפון שלי ומנתקת אותו.
ראיתי שהיא עשתה את אותו הדבר לשלה, שברה את הכרטיס, שברה את הפאנל וזרקה אותו מהחלון.
:(
~בוקר~
הגיע הבוקר.
אמא העירה אותנו בשמונה לארוחת בוקר.
אבא כבר בחדר.
נכנסתי להתקלח, לבשתי את הבגדים שקנינו, הסתרקתי התאפרתי מאט וירדתי למטה.
בדרך אמא אמרה לנו שאם אנחנו רוצים דבר אחד עם השני שלא נקרא בשמות שלה אלא בכינויים.
כרגיל האחים שלי מתחכמים, ושואלים למה..
"משחק" היא ענתה.
והם רק שומעים משחקים ותוך שנייה הם ב'כן המפקדת!' וממלאים אחרי כל החוקים!.
אכלנו בחדר האוכל, שמעתי שאיזו אחת קראה לאמא שלי בשם דפנה.
'דפנה?!' וואט דה פאק?!
אז מה נראה שזה אשכרה נכנס לתוקף.
"מו.." באה אמא שלי להגיד "מאמי תוכלי להביא שוקו לאחייך?!"
אני: "כן אמא" אמרתי והלכתי להכין להם שוקו.
חזרתי ואמא שלי אמרה שאני אזדרז כי נוסעים.
כשסיימנו אבא שלי הלך עם אחיי לבריכה ואנחנו הלכנו למספרה.
אני: "זה סגור!" אמרתי שעמדנו מול דלת מספרה ישנה ונעולה.
אמא: "לא זה לא!" היא דפקה שלוש נקישות, עצרה לכמה שניות הוסיפה שתיים והדלת נפתחה.
ראיתי מישהי לא מוכרת, אך היא ואימי נראו כאילו הן חברות שנים
היא באה ושאלה אותי מה אני רוצה לעשות בשיער.
אני: "כלום!"
אמא: "****!"צעקה
אני: "אוופ טוב!"
סימה [הספרית]: "אז על מה נלך?!, אני מציעה בלונדיני"
אני: "ועם סלסול עדיין"
סימה: "בחירה מצוינת, אל תשכחו לבוא לכאן כל חודש כדי לצבוע מחדש"
אמא: "לא נשכח!, מקסימום **** תבוא לבד"
סימה: "אוקי.."
אמא: "**** את ממש לבנה! לא יזיק לך קצת שיזוף!"
אני: "אמא אני בסדר!"
סימה: "אמא שלך צודקת בואי" אמרה ולקחה אותי למיטת שיזוף.
אני: "מה אין פה?!"
כשנכנסתי היו מלא מדפים עם פאות, אחר כך שולחנות מלאות באיפור, לקים, מוצרי קוסמטיקה ועכשיו מיטת שיזוף!
סימה: "אין פה לקוחות רגילים :D" צחקה וכך גם אני.
נכנסתי למיטת השיזוף, היא שמה לי משקפיים מוזרים כדי שלא יהרסו לי העיניים.
אחרי כמה זמן יצאתי.
אמא: "את ניראת נ ה ד ר"
סימה: "מהממת!"
הסתכלתי במראה ואכן השיזוף היה מעולה!, ממש החמיא לי.
לרגע אהבתי את השינוי הפתאומי.
סימה שטפה לי את השיער, הצבע תפס.
היא שתה ליעוד כמה גוונים דקים בגוונים של בלונדיני- כהה, קצת שטני וחום בהיר.
ואם לא הייתי מכירה את עצמי הייתי חושבת שזה הצבע האמיתי שלי!
אך כך היא עשתה לי תלתלים עדינים.
שמו לי עדשות כחולות :P ועשתה לי מניקור!
כל כך אהבתי את השינוי!
ניראתי נהדר!
לאמא היא צבעה את השיער בשטני-בלונדיני כהה, עשתה לה החלקה בשיער, עדשות כחולות [כדי שיהיה תואם לי] ועוד כמה דברים.
אני: "ואיי סימה אני חולה עליך! זה יצא נ ה ד ר אני לא מכירה את עצמי!"
סימה: "וטוב שכך!"
צחקנו.
סימה: "אז איך יקראו לכן?!"
אמא: "דפנה אורן"
אני: "מה אורן?! זה שם המשפחה?!"
אמא: "כן!"
אני: "לא רוצה יש הרבה אורן בעולם הזה!"
אמא: "ובגלל זה לא ימצאו אותנו, מה השם שלך יהיה?!"
אני: "לא יודעת."
אמא: "טוב בנתיים בתעודת זהות שלי תכתבי את שמות של *** [אחותה הקטנה ו- *** [אחיה הקטן] בשמות נאור ומאי."
סימה: "אוקי, שם אביך?!"
וכהה בלה בלה בלה, הם מלאו את תעודות הזהות של אבי ואימי.
ועכשיו נשארה רק אני.
אני אוהבת את השם שלי, הוא מיוחד!
חשבתי על הרבה שמות שמעניינים אותי אולי שני?! דנה?! נטלי?! דניאל?! עדי?! מריאור?!
כן מריאור שם יפה.
אני: "מריאור זה השם שאני רוצה!"
אמא וסימה הסתכלו אחת על השניה..
אמא: "מאמי זה דומה לשם שלך"
אני: "נו ובגלל זה!"
אמא: "לא תבחרי שם אחר!"
התעצבנתי המשכתי לחשוב..
נכנסתי לאינטרנט, ונכנסתי לאסטרולוגיה.
כתבתי את ל התכונות שלי וקיבלתי כל מיני שמות..
זפזפתי בניהם וקרץ לי השם 'סיוון'.
אני: "סיוון אורן" אמרתי לפתע.
סימה: "וכך שמך יהיה!, תאירך לידה?!"
אני: "ה.. מה?!?! גם תאריך לידה משנים?!" צעקתי
סימה: "כן מה אמא שלך לא אמרה לך?!"
אני: "לא!" :angry: התעצבנתי.
אוופ..
לבסוף החלטתי על ה- 6.6.1990.
כי מס' המזל שלי לפי השם סיוון הוא 6.
הנפיקו לי גם תעודת זהות.
פתחו לאמא שלי חשבון חדש על השם שלה ושל אבא שלי גיא אורן.
לפי משרד החוץ אנחנו עכשיו בחו"ל בנורבגיה!.
סימה צלמה אותי כמה תמונות מהממות!
כי ההורים החביאו הכול, את כל התמונות הזיכרונות הכול!
אחרי שסיימנו הכול נסענו לביתנו החדש.
האחים שלי מאי ונאור [אחח כל כך קשה יהיה לי לקרוא להם ככה.] רצו לקראתנו ולא האמינו.
מאי: "מו.." באה להגיד אך עצרתי אותה "סיוון"
מאי: "סיוון את מהממת!!"
אני: "תודה מאיצו'ק"
מאי: "מאיצו'ק" חזרה אחרי "אני אוהבת את זה!" צחקה.
אספנו את כולם והלכנו "לקנות" רהיטים לבית.
הפעם הגענו מחסן מבודד ושומם, אבא הקיש את הסיסמא ונתנו לנו להיכנס.
היו שמה מלא מלא מלא רהיטים חדשים שבחיים לא איתי.
מלא צבעים, מלא אביזרים!, כאילו כל מיני חנויות שונות היו בתוך מחסן אחד, וכולם חדשים ומקוריים שבחיים לא ראיתי.
אמא: "הכול מיובא" אמרה כאילו קראה את מחשבותיי.
בחרתי לי מיטה זוגית ענקית לחדר, מחשב חדש ולא סתם נייד + :P, מערכת קולנוע ביתית, מסך פלזמה ענק, שולחן מחשב + ספריה, ארון קיר ענק, מראה, מערכת שמע, פופים, כריות בכל מיני צורות, וילונות לחלונות, מדבקה ע נ ק י ת של שני לבבות חמודים ששמים על הקיר, צבע ורוד מסטיק וצבע ורוד בהיר לבן, תיקים חדשים לבית הספר, שטיח יפה לחדר.
ומה לא לקחתי שמה!!
אמא: "אני מקווה שאי פעם תסלחי לי על כל מה שקורה עכשיו"
חייכתי חיוך קטן. :)
אחרי היום המעייף הזה חזרנו למלון.
ביקשתי מאמא לסר ליעוד פרטים אך היא לא הייתה מוכנה.
עוד לילה עברנו במלון.
למחרת נסענו לקניות, כן את כל הבגדים המדהימים שלי הביאו לי מהבית אבל אמא הרגישה צורך לפצות אותנו על המעבר.
אני ומאי עשינו קניות חח חולת קניות הקטנה בדיוק כמוני ;)
אחרי זה אני אמא ואבא הלכנו לחברת אורנג' לקנות פלאפונים חדשים.
כל כך רציתי להתקשר לחברות שלי להסביר להן מה קרה, אבל לא יכולתי =\\
אמא רשמה אותי לתיכון בקרבת הבית, מקווה שאני אמצא שמה חברות.
חזרנו למלון עייפים ותשושים.
שכבתי במיטה והלכתי לישון.
לאחר מה שנראה כמו 2 דקות אחותי מאי העירה אותי.
מאי: "מו..סיוון!, חח אופס התבלבלתי אל תספרי לאמא!"
אני: " לא אספר"
מאי: "א באה איתי לבריכה עוד שעה היא נסגרת"
אני: "למה מה השעה?!"
מאי: "חמש" עשתה לי עם האצבעות, חמוודה.
אני: "ויי כמה ישנתי!"
מאי : "המוון!" אמרה "אמא אמרה לא להפריע לך."
אני: "חח יאללה בואי, תתארגני"
היא התארגנה ואז נזכרתי "אויי מאי אין לי בגדים!"
היא צחקה!
אני: "מה מצחיק?!" אמרי כאילו נעלבת, התיישבתי על המיטה ושמתי את הידיים על הפנים.
מאי: "לאלאלא מצטערת סיווי, פשוט אמא הביאה את כל הבגדים של למלון!"
אני: "באמת?!"
מאי: "כן!"
אני: "אז יאללה בואי!"
לבשתי את הבגד ים השחור שלי, כפכפים, חצאית, גופיה וירדתי יחד איתה.
שיחקתי איתה קצת במים ואז התעייפתי, היא נשארה לשחק עם נאור בקטנים ואני הלכתי לבריכה הגדולה.
"אז מה את באה לפה הרבה?!" שעתי קול מאחורי.
הסתובבתי וראיתי סטייליסט, עם חיוך מדהים, עיניים כחולות, שזוף, שרירי, גרר מושלם!
אני: "חח נדוש"
"צודקת!, מאור"
אני: "מו..סיוון!" אמרתי מהר.
דיברנו קצת, אמרתי לו שאני ממקום קטן ליד אילת כמו שסיכמנו עם ההורים קודם לכן, הוא הציע לי לצאת איתו ועם החברים שלו, שאני אכיר כמה אנשים.
אני: "חח רגע אנחנו מדברים כבר שעה ולא אמרת לי בן כמה אתה בכלל.."
מאור: "17 וחצי ואת?!"
אני: "16.." חייכתי חיוך קטן :D
מאור: "אז קבענו.."
אני: "תגיד מה את עושה כאן בכלל?!"
מאור: "חח במלון?!"
אני: "כן.."
מאור: "באתי לבקר את אבא שלי,הוא המנהל."
אני: "אהה"
המשכנו לדבר עד שהוא היה צריך ללכת, החלפנו טלפונים וקבענו שניפגש.
עליתי לחדר וראיתי את כולם אורזים.
אני: "מה חוזרים?!" צעקתי בשמחה.
נאור: "לא עוברים לבית החדש"
אני: "אהה" אמרתי בעצב, ואז נזכרתי בשכן ההורס ממול "נו אז יאללה יותר מהר!" אמרתי באושר.
כשהכול היה מאורגן נכנסתי להתקלח, להוריד את כל הכלור מעליי.
אחר כך הגענו לבית, הוא היה מסודר בצורה מהממת.
החדר שלי היה הכי יפה בבית!
לאחר סידורים אחרונים של הבגדים, הספרים, ושאר דבריי יצאתי לסיבוב בשכונה.
פתחתי את השער של הבית, ומבטי ניפגש במבטו של השכן החתיך שלי..
התרגשתי.
הוא צעק לעברי..
"................................"
*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*+*
מקווה שאהבתן.. גיבו :P
בבלוג זה
בכל הבלוגים
