פורימון 2008
היה מתסכל כשלא קיבלתי ראשות מבנה, אבל אז שביעסטית אמרה לי משהו, שנשמע הגיוני
וגרם לי טיפה להתסכל על זה אחרת.
נראה אם במחנה קיץ יהיה לי חשק
היה פורימון מדהים. יצא לי להתחבר עם כמה משכבת עומר שדווקא חמודים להפתעתי חח בלי להלעיב
היו תחנות מדהימות.
ולרגע אחד כשעצמתי את העיניים, ראיתי את ארה"ב, וכל מה שעברתי וחשבתי לעצמי
שבחיים לא היו מרימים כזה דבר בארה"ב, או עושים משהו כזה.
זה ייחודי רק לנו וצריך להעריך את זה.
וגם הגעתי למסקנה שאני לא מסוגלת לפרוש, פשוט יהיה ריקני מדי.
צריך לנשום עמוק, והכל יעבור מהר.
לפחות חידוש קשרים עוזר.
בייייי (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טלטל D: