אני חושבת שדי חזרתי לעצמי:- לא אכפת לי מה אחרים יגידו, למען האמת ממש ממש לא אכפת לי מביקורות, או מדעות של אחרים עליי.
- אני רוצה שוב לחיות את החיים שלי בחופשיות. השאלה הגדולה היא "איזה חיים אני רוצה לחיות?" אבל על זה אני ארחיב כבר בהמשך.
- אני שוב יוצרת, למרות התוצאות הצולעות והלא ממצות של המחשבות שלי, אני שוב יוצרת. פשוט צריך להתאמן, ככה זה כשמאבדים את הכושר.
- החתולה שלי חזרה לישון איתי! זה סימן טוב אצלי. באמת, אני לא בטוחה למה. אבל היא באה כל הזמן למיטה ומתלטפת עליי כל הזמן. כשאני חושבת על זה, היא באה אחריי גם לסלון לפעמים. אבא אומר שזה בגלל החורף, כי קר לה אז היא מחפשת על מי להתחמם. אני בכל אופן מעדיפה להאמין אחרת.
- אני חולמת שוב. לא חלומות של לילה, טוב, לפעמים גם זה. אבל לא לזה התכוונתי. אני חולמת על דברים, חולמת לעשות דברים, להספיק דברים, להגשים דברים, חולמת על הישגיות.
אני חושבת שכל התקופה הזאת, האחרונה, ש"הפסקתי" להכיר את עצמי ולא ידעתי לאן לשייך את חוסר ההיכרות הזאת, הייתה פשוט חזרה לנקודה הראשונה- נקודת הפתיחה של התקופה האחרונה. אני חושבת שפשוט צעקתי את הדברים הלא נכונים לפעמים, ושתקתי על דברים שלא הגיוני לשתוק עליהם, התעסקתי בדברים שעדיף לי לא להתעסק בהם ובעיקר עשיתי טעויות. אין מה לעשות, ככה זה.
כשאני חושבת על זה ובמחשבה שנייה ושלישית, המחלה הזאת היא יום כיפור גרסת דניאל ביטוב. אני מתכוונת לחלק של החשבון נפש. טוב, גם לחלק של הצום, כי די רזיתי בזכות כמויות האוכל המזעריות שאכלתי מאז יום חמישי [מישהו אמר כפית מרק ביומיים?] בכל אופן, אני מגיעה לסיטואציה בה אני עומדת על צומת דרכים, איזה צומת, עאלק צומת, איך לעזאזל קוראים לנקודה שמצטלבות בה מי-יודע-כמה דרכים שונות?
טוב, זו בדיוק הדילמה- בכל דבר שאני נמצאת בו\מסתכלת עליו\שומעת עליו\טועמת אותו\וכו' אני מוצאת מלא דרכים לעשות אותו יותר טוב, או לפעמים פחות טוב, זה מאוד תלוי בנקודת המבט הנוכחית. עובדה שחזרתי עכשיו לנקודת הפתיחה, ואני צריכה להתחיל לצעוד בדרך חדשה. אתם בטח שואלים את עצמכם [וכשאני אומרת אתם אני לא מתכוונת לקוראים, אני בעיקר מתכוונת לפיצולי אישיות שלי שמאוד אוהבים לבקר אותי] על איזה צומת דרכים אני מדברת לעזאזל ואיזה דרך חדשה אני צריכה לסגל לעצמי.
אני מדברת [וגם כותבת וגם חושבת וגם חולמת בלילה וגם מציירת וגם מדמיינת וגם אוהבת וגם עוד כל מיני כאלה פעולות] על הצומת שכוללת את הדברים הבאים [מתוכם אני אצטרך לבחור אחרי היום {בערך} מה אני לוקחת ומה אני זורקת]:
- תנועה על במה- שיעורי תיאטרון-מחול, שהאמת היא שאני עדיין נמצאת שם מ3 סיבות עיקריות: המורה, חבר ממש טוב שלי שנמצא שם והציפיות שהיו לי מהשנה הזאת, שדיי התמוגגו עם הזמן.
- צופים- טוב, אומנם לאחרונה לא הייתי שם המון, לא הספקתי באמת להיות שם, כי העדפתי להספיק דברים אחרים מאשר להספיק את הצופים. כי טוב, הם יחכו לי.
- בצפר- בשבוע הראשון של השנה ממש התלהבתי וממש חיכיתי שהשנה תתחיל, ואני אלמד ככה וככה, ועם חברים ככה וככה.. התנפצו האשליות, בסה"כ דיי חרא כזה..
- מחויבות אישית- מועצת נוער וסדנת כתיבה
- איגי- אני בקושי מגיעה, כלומר, אני מגיעה, ל5 דקות ועפה לשיעורי תנועה על במה.
- חיים בסרט- סדנת סרטים ממש מגניבה, רואים סרט ומדברים על הנושא שלו ואיך הוא קשור אלינו, ולחיים שלנו וכל מיני כאלה.
[עד כה הדברים שיש לי בחיים כרגע ולא גורמים הרגשה ממצה]
- עבודה- למצוא אחת קבועה, טוב, אחרי גיל 16. כי כרגע יש לי שניים-שלושה [השלישי בספק] בייביסיטרים קבועים, ולפני 16 לא יקחו אותי לשום מקום.
- הכוכבים של איגי- אני רוצה לעשות את האודישן ואם אני אתקבל אז באמת ללכת על זה. אבל יש בזה המוןהמוןהמון חסרונות ויתרונות. ואם אני הולכת על זה אז לדבר על זה עם אמאבא.
- ללמוד כבר באס! שנים אני מפנטזת על ללמוד באס. ושתהיה לי אחת כזאת!
- למצוא מסגרת ללימודי קולנוע-דוקומנטרי.
- למצוא מסגרת ללימודי צילום
- למצוא מסגרת שתעזור לי עם הכתיבה
- כנ"ל עם הציור
בטח שכחתי משהו שאני עוד רוצה להספיק וכל מה שכתבתי כאן רשמתי ממש בקצרה, כי בכל דבר אני רואה את היתרונות הענקיים שבו, וגם את החסרונות.
אז אין לי מושג מה אני הולכת לעשות. טוב, האמת היא שאני יודעת מה אני הולכת לעשות.
1. ללכת לזלול משהו!
2. להכין רשימה מפורטת של הכותרות של כל מה אני רוצה להספיק בזמן הקרוב. ולרשום לא פחות מדף על כל אחד מהדברים, בלי לחזור על עצמי, על למה כן ולמה לא ואיך וכמה ולמה וכו' וכו'.
3. לסדר את הבית.
4. לדבר עם ההורים בצהריים-ערב
5. ללכת לתע"ב היום ו~לא!~ להשתתף. כי אני חולה. ואני אפילו מפחדת לנשום על אנשים כי אני מפחדת להדביק אותם.
6. ללכת לישון בתוך חדר נקי ומסודר [למרות שהוא יחסית מאוד מסודר! O:] עם ראש נקי ומסודר.
7. אההההההההה ולכתוב קצת מתישהו במהלך היום!
אני מאחלת לכולכם חיים נפלאים,
באמת, לכל ההיפים והמטאליסטים, לכל הפרחות והערסים, ולכל האקטיביסטים החברתיים, ולכל הפוליטיקאים, לכל הזקנים ולכל הצעירים לכל הילדים לכל הטוקבקיסטים לכל ההומופובים, לכל השונאים שמחפשים רק לשנוא, לכל האוהבים שמחפשים רק לאהוב, לכל מי שרק רוצה שיהיו לו חיים נפלאים.
[זה עוד סימן שחזרתי לעצמי]
סיונרה
אני יודעת האיכות ממש גרועה, התמונה צולמה במצלמה שבנייד שלי, והמצלמה שלו גרועה, אבל אני פשוט אוהבת את התמונה הזו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
