יאמה. איזה שבוע עבר. יום ראשון הרגיש ממש מעצבן, "אין לי כוח לעוד שבוע עכשיוווו, שהשבת הזו תימשך לעדדד"
יום שני היה זוועתי. כמה בכי, כמה מוזה, כמו דפים ששפכתי עליהם את כל כולי
יום שלישי היה ממש טוב. אבל, ממש. כי היה שיעור תע"ב מדהייייייייייייים. מדהיםמדהיםמדהים.
יום רביעי היה גם טוב. כי מועצת נוער וקפה P: אנשים מגניבים, דברים מגניבים, מילים מגניבות, וגם עוד מעט סמינר אז בכלל יהיה טוב!
יום חמישי היה בהחלט לא רע, אחלה סשן של הקבוצה בבצפר, ויום נחמד בבית (:
והיום.. טוב, היום היה בהחלט נחמד בבצפר, אני חושבת שחזרה לי ההתעניינות בבצפר.
אולי זה בגלל ש.. לא יודעת למה בעצם. אין לזה סיבה.
האשמה מוטלת על הקיצוניות שלי לגבי הכל.
הגעתי הביתה מוקדם כי התבטלה שעה אחרונה. התחלתי כבר לארגן קצת את החדר ואז נזכרתי שאני צריכה סווצ'רים. ואם לא עכשיו אז לא יהיה לי עד שבוע הבא. אז אמרתי לאמא שחסרים לי סווצ'רים וחולצות.
אז יצאנו לקנות חולצות וסווצ'רים. ואשכרה דיברנו על כל מיני דברים
ולא הייתה לי בעיה להגיד לה כל מה שיש לי על הלב לאחרונה,
או לפחות את הרוב, כי כשסיפרתי לה את הדברים הבאמת חשובים הדברים האחרים פשוט קטנו ולא היה לי אכפת מהם יותר.
אבל נראה לי שאני אשאל אותה עוד כל מיני דברים שאני צריכה לשאול אותה.
ועייפות. אני שונאת להיות עייפה :S
נראה לי שזה בגלל שישנתי ביומיים האחרונים.
כלומר, באמת ישנתי.
בשנה האחרונה בערך יש לי נדודי שינה נוראיים. ואני לא ישנה.
בהתחלה זה היה לילות פה ולילות שם שלא ישנתי,
ואז הייתה תקופה שרק חצי נרדמתי, והייתי מתעוררת באמצע הלילה.
לאחרונה אני בכלל לא ישנה. כלומר, אני נכנסת למיטה ובוהה בחדר, ופשוט לא נרדמת.
ואז ב4 בבוקר אני פשוט נרדמת מתוך שיעמום ומתעוררת ב6
אז זה לא בריא.
וביומיים האחרונים פשוט ישנתי.
באמת באמת ישנתי.
בכל אופן.
תקופה.. טובה. בערך. וגם מוזרה. מאד. וגם מגניבה לגמרי. וגם.. אני סוף סוף חייה שוב לפי המטרות שלי. ולא צפה בין כן ולא.
זהו.
סוף שבוע רגוע ונעים.
דני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
