לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אִינדיבידוֹאוּם


"אתה צריך להבקיע את הקיר בראשך. לא קשה להבקיע אותו, כי הוא עשוי נייר דק. אבל מה שקשה הוא לא ללכת שולל אחרי אחיזת העיניים המושלמת של הציור שעל הנייר, שכבר מראה אותך מבקיע את הקיר. הוא מפתה אותך לומר: 'האם איני מבקיע אותו כל הזמן?'" (פרנץ קפקא)

Avatarכינוי: 

בת: 31

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2010

שום דבר לא ממש השתנה.


רק עוד חוויה אחת שהפכתי לחרוז והשכלתי אל תוך שרשרת הניסיונות שלי להבין את עצמי. 
מאז היום ההוא יש לי את הרצון ההוא. אבל למה? 
אני רוצה בעיקר לחזור לנסיעה חזרה. למלנכוליה של הפרידה ולעשות את הדברים קצת אחרת. סתם כדי ליהנות קצת יותר. 
אבל לא הייתי באמת עושה את זה.
חוזרת אחורה ועושה את הדברים אחרת. 
לא הייתי מעזה לגרום למצב להיראות אחרת. כי בסך הכל הוא נראה בסדר גמור אני חושבת.



בקשר לדברים שהתשנו. 
אני חושבת שאני פשוט יותר יודעת עכשיו שיש לי את היכולת, יש לי את הגב. ואני פשוט צריכה לקום ולעשות. 
בעצם, פשוט לקום. העשייה נמצאת בגובה העיניים של האדם העומד. וברגע שאעמוד העשייה תיקח אותי איתה ואני אתחיל לעשות. 

אם קמתי והעשייה לא לקחה אותי. אני צריכה להתחיל לחשוד שמשהו לא בסדר. 
או שלא קמתי. או שהעשייה נעלמה. 
אבל מצב כזה קצת דומה למצב של וורטיגו. אני חושבת. 



"היה בוקר, קייצי, וידעתי שלא אוכל לעשות דבר מלבד לנגן את עצמי או לכתוב לך מכתב על כמה שאת חסרה לי" 
נכתב על ידי , 4/4/2010 09:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



6,988
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להזאתי מהשמה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הזאתי מהשמה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)