המנקה בעבודה שלנו (מבנה לא ממש גדול) היא אישה באיזור גיל ה 60, לא ממש צעירה ובטח לא ממש בריאה. נקרא לה ס'.
למרות הכל לא תשמע ממנה שום תלונות כשהיא עובדת שעות רבות, ובנוסף עובדת במקום נוסף, הפעם מקום ציבורי הומה בקרבת מקום.
כמה אנשים באמת עובדים 7 ימים בשבוע , כמעט ללא מנוחה ובלי תמורה הולמת?
כשעובדים בחברות כוח אדם נצלניות, שמשלמות שכר זעום תמורת עבודה קשה מאד, ללא (אני משער) שום תנאים סוציאלים הולמים? כן זאת ישראל של שנות האלפיים, מדינה שמאפשרת לאנשים לעבוד קשה מאד כל החיים כדי לחיות לאחר מכן על תמיכה זעומה מהביטוח הלאומי.
העיקר שיש צמיחה גדולה ופוליטיקאי מוכשר מאד (גם בנאומים טלויזיונים) יוכל לטעון שהנה הנה כולנו נהנים מפירות הצמיחה.
סיפור מהשבוע האחרון.
המבנה של החברה שלנו נמצא בצפון הארץ (הצפון הדי רחוק). מטבע הדברים מאז התחלת המלחמה ועד כמה ימים אחרי הפסקת האש (לפחות הרשמית) נעדרנו ממקום העבודה והוגלינו לעבוד במקומות קרובים יותר לציווילזציה הנאורה בה לא תשמע הדי פיצוצים (עד כדי קבוע). נו לא באמת נקבל חופש אמיתי. המשכנו לעבוד כרגיל.
במהלך התקופה הזאת, אותו מקום ציבורי היה פתוח לפרקים ועל כן נאלצה ס' לעבוד בתקופה הנדרשת. (וזאת כשלא ניתן לחייב עובדים להגיע לעבודה באיזור המדובר).
כמובן שלא היתה לה ברירה בעצם, כי כשאתה עובד לפי שעות, אתה לא יכול לוותר על אף שעה שתרד ישירות מתלוש המשכורת.
ראוי לציין , עד כמה שאני מודע לעניין, החברה שלנו הקפידה להעביר לחברת כ"א את הכסף עבור ס' כאילו עבדה באופן רגיל.
כשאותה אישה הגיעה לקבל את תלוש המשכורת גילתה להפתעתה הרבה כי מתלוש משכורתה קוצץ כסף רב ללא כל סיבה. למעשה לא רק שלא שולם לה כל הסכום עבור העבודה שלה בחברה שלנו (כסף אותו קבל המעסיק הישיר שלה בכל מקרה) , אלא בנוסף שולם לה רק עבור חלק מהשעות הרשומות במקום העבודה השני וגם אותן החליטה החברה באופן שערורייתי לקצץ בלי סיבה הגיונית (אלא אם רדיפת בצע ועשיקה היא סיבה טובה).
ממש דוגמה ומופת להתנהלות תקינה.
כמובן שהצעד הראשון היה לפנות להנהלת החשבונות בחברת כ"א , אך למרות לאור התנסות העבר שבה נגזלו ממנה כספים ללא סיבה הגיונית היא בהחלט היתה אופטימית שתקבל את מה שמגיע לה. (כן מדובר רק על מה שמגיע לה , לא שום דבר מעבר לזה).
אך כשדיברתי איתה בהחלט נראו סימני יאוש ועצב בפניה ובתגובתיה.
מדהים כמה אנשים יכולים להיות חסרי לב וחסרי כל ערכים שעליהם מבוסס צדק וחמלה אנושית.
ממש כאילו לא מתנהלים הם מול בני אדם.
מכאן גם התחילה עוד מסכת יסורים , שכל פניה שלה נתקלה בתירוצים הידועים, "מחר תקבלי הכל", "נבדוק ונשלם" וכו'. אולי כי הם חושבים שהעברית השגורה בפיה לא גבוהה מדי, אבל היא השתלטה יפה מאד על השפה. (בהתחשב בזמן שהיא נמצאת בארץ ובגיל שלה). היא מתוסכלת מאד וגם חוששת, כי יש המון תשלומים לשלם (משכנתא , הוצאות, אוכל ועוד).
רק שבארץ שלנו יודעים שאין כל בעיה להתחמק מכך. אפילו הלנת שכר לא ממהרים לשלם. לא כולם יכולים לממן (או בכלל להשקיע מהזמן) עורך דין והוצאות משפט. לרוב גם הפחד מאיבוד מקום העבודה, מונע התעקשות על קבלת השכר המגיע.
ס' היא באמת אישה נפלאה. היא אישה אופטימית למרות כל הקשיים , למרות שעברה עליה תקופה אישית מאד לא קלה לאחרונה. ולמרות כל מה שיטענו כמה אנשים חסרי לב, היא בעלת מוסר עבודה גבוה מאד (הרבה יותר מהמלעיזים), היא אוהבת לעבוד ורוצה לעבוד. גם בשביל מעט הכסף שהיא מקבלת.
כל מה שהיא רוצה זה יחס הוגן.
לא יותר מדי לבקש, נכון?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
