עצב מרופד בכשלונות רצופים,
מרירות, בדידות וחורים בזיכרון,
מחזור שמלווה בשילשולים וגוף כואב
שמבקש להתנקות,
אהבות ישנות שצצות משום מקום,
ואסאמאס מתוק מלוח בוקר שלמחורת,
פצעים שהגלידו באופן כמעט מושלם
ונפתחו שוב לכדי חתך עמוק,
אכזבה ממני וממנו ומהמין האנושי בכלל,
בקבוק וודקה,
ורחמים, רחמים עצמיים, ורחמים על ילד יפה
עם עיניים כוכבים שנעלמות כשהוא מחייך,
שנאלץ לבלות איתי ערב שלם..
ובכי תמרורים היסטרי, ולסת כואבת ורועדת,
בלי סיבה בכלל..
ועכשיו גיליתי שכל זה נגמר...
אז תשאר צלקת וזיכרון חמצמץ,
ועוד פאק שילווה אותי במערכת יחסים הבאה שלי,
ועיניים קטנות שנעלמות בצחוק מתוק ומתגלגל ספוג קינאה וכאב,
כי היא עשתה לו מה שאני עשיתי לחבר היחיד שעוד נישאר לי..
"כך מסתבר"..