עשרים שנה עברו מאז המפגש האחרון בין גולן לנורית. כול אחד חיי את חייו גולן התקדם בצהל, וגידל את ילדיו. נורית גידלה את ביתו של גולן ומעולם לא סיפרה דבר לאף אחד.
כעת שעברו עשרים שנה ביתה של נורית הכירה בחור ורוצה להיתחתן איתו.
"אמא יש מפגש אם ההורים של יניב" אמרה פנינה.נורית הביטה בפנינה בחיוך זה היום הגדול לו חיכתה מאז שנולדה , לראות אותה גדלה ושרק טוב לה טיפלה בה כמו שמה כפנינה לבנה.
כול יום שעבר נורית ראתה את דמותו של גולן אצלה בבית. פנינה היתה דומה מאוד מאוד לגולן.
"אמא, אמא", איפה את, שאלה פנינה, חיוך עלה על פנייה של נורית,אני כאן חושבת על המפגש אם הוריו של יניב, פנינה מעולם לא הזכירה במה הוריו של יניב עוסקים. רק שיניב מהצפון, הערב הערב הגדול פנינה מתארסת .יניב ופנינה יוצאים כבר שלוש שנים.
הלב פועם בחוזקה שזו הפנינה שגידלתי ונתתי את כול אהבתי ושמרתי עליה מכול משמר פתאום ככה לתת לה ללכת.בלילות כאשר פנינה היתה חולה הייתי יושבת ליד מיטתה ומלטפת את פנייה באהבה כאילו ליטפתי את גולן וכשחיבקתי אותה הרגשתי את חום גופו של גולן .
כעת פנינה כבר אישה נשית ויפה .קיבלה את החינוך הכי טוב שאפשר גדלה בחממה של חום ואהבה כול הזמן.
הערב מגיע ופנינה לבושה יפה מסורקת מאופרת ואני יושבת כאן מול המראה בחדר ודווקא עכשיו מרגישה חום בבטן ומתפשט בכול הגוף .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
