פנינה נרגשת מאוד לקראת הערב, ואני בליבי חושבת חבל שאבא שלה לא יוכל לראות אותה .
צפירה של מכונית נשמע ופנינה בהתרגשות צועקת אמ"א תרדי באו לקחת אותנו", אני כבר לא בת שש עשרה אבל את אהבתי לגולן לא אשכח אף פעם,את מבטו חיוכו, קולו, נגיעותיו בי, איך היה מניח את אצבעותיו על פניי ברכות ובחושניות.עוצמת את עניי ורואה אותו עומד מולי,פנינה מושכת ביידיי , "נו אמא אנחנו מאחרות",נכנסנו לרכב ונסענו לנהריה.כול הדרך פנינה לא הפסיקה לספר על החתונה הקרבה ואיזה שמלה היא רוצה ומתי תלך לבחור טבעת נישואים.
הרכב נעצר מול בית גדול בכניסה חיכו אמא של החתן אישה מטופחת נאה מאוד, בעלת גוף רזה וגבוהה, אם חיוך על הפנים מקבלת אותנו בברכה, נכנסנו הביתה, בית מרווח גדול אפשר היה לחוש בחום האהבה שיש בין שניי בניי הזוג.
כולם הצטופפו בסלון "אבאאא האורחים הגיעו", וקול מרחוק ענה" אני יורד" לרגע ליבי החסיר פעימה היה נדמה לי שזה קולו של גולן, ואז גיחחתי לעצמי ואמרתי שאין מצב, אלינור הגישה מטעמים וערכה שולחן גדול, משתיה ועד מתוקים ומאכלים שעמלה ובישלה.
ואז........ רייח בושם התנדף באוויר , ניחוח משכר, חשבתי בליבי גולן השתמש בבושם הזה.
אלינור סיפרה כיצד תעזור לזוג הצעיר, סיפרה שיגורו אצלה ותבנה להם בחצר דירה עד שיבנו לעצמם בית. פתאום הוא עמד מולי הבטתי בו מרגליו ועד פניו, "תכירו את בעלי גולן"אמרה אלינור, המבט שלי פגש את מבטו של גולן והחום התחיל להציף את כול הגוף,המבטים החולפים התשוקה והעבר צפו להם, גולן ניגש לחץ את ידיי והביט בי במבט שלא מבין מה אני עושה שם ואז........ כמו החושך היורד כך השפיל מבט והביט בפנינה ובבנו והבין את גודל הטעות ולמה אני נמצאת שם.
אלינור הציע שנעבור לחצר כול יצאו ורק אני וגולן נשארנו מאחור התעקש להראות לי את הבית.
כשכולם יצאו החוצה גולן אחז בידיי "תגידי השתגעת מה הולך פה, איך נתת לדבר כזה לקרות,אני לא מבין למה לא סיפרת לי כול השנים האלו", הסתכלתי בענייו שרוצות אותי פתאום בלי שום התראה מוקדמת גולן נשק לשפתיי, " שנים , שנים שאני מחכה לסימן ממך נעלמת לי בלי שום סימן".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
