להישאר חיים בחיים

וואו, אני לא מאמין שאני אומר את זה אבל באמת השתנו הדברים ! חחחחח

טוב, אז ככה :

הדבר הכי חשוב הוא שאני התקדמתי, החלפתי רכב וכעת אני נוסע בפיג'ו 306, ירוקה ומהממת !!! (בקרוב תמונות)

חוץ מזה, אני מועמד לקידום בעבודה ובקרוב אני ככל הנראה יקודם למנהל (אני מתרגש חחחחח).

מלבד אלו אני נמצא במצב מאד נוח בחברה. אני חידשתי את הקשר עם החבר הכי טוב שלי ואנחנו ממש סבבה, חזרנו לצחוקים

חזרנו ליציאות ביחד ולבילויים. חזרנו לדבר ואני מאד שמח מזה.

אני יודע שאני לא דיברתי על זה, אבל אני רבתי איתו ולא היה לי ממש חשק לכלום ובמיוחד לא לדבר על זה.

בקיצור, הכל הסתדר והדברים סבבה עכשיו.

כמה דברים רעים קרו, אחד מהם הוא וויתור על הזהות שלי ונפילה אל תוך התהום שממנו יצאתי בקושי פעם קודמת, אבל בגלל שהדרך לצאת משם כבר מוכרת לי הפעם הדברים הסתדרו יותר טוב ואני לא מתכוון לחזור על הטעות הזו בשנית.

(כשהיא תקרא את זה היא תבין למה אני מתכוון וב"ה תיישם את השינוי הזה גם אצלה)

מה עוד ... לא יודע, כל הזמן הפנוי וכל הכסף שלי הולך לשיפפור ושיפוץ של האוטו החדש שלי שאני כל כך אוהב אותו חחחח

אני אספר עליו קצת .... ^^

זו פיג'ו 306, זה ההאוטו הכי ארוך מבין כל הקצרים של פיג'ו מאותן השנים (106,206,205,307)

האוטו הזה הוא עגול ויפה, מבפנים הוא מאד רחב ונוח ככה שיחסית לקודמו אני נוסע במשהו עילאי חחחחחח

במפרט הטכני זה רק משתפר, האוטו הזה הוא 1800 והוא פשוט טססססס .... אני אוהב את זה כל כך שאני יכול להשאיר מכוניות של שנים 2000-2008 מאחור חחחחח

בקיצור, צריך לראות כדי להאמין שזה אני שיושב באוטו הזה.

חוץ מזה, אני התחלתי להשקיע במערכת השמע ובעיצוב של האוטו. אני שמתי מערכת בשווי של כ 2000 שקל התחלתי ומתכוון להמשיך ולהשקיע בנושא הזה. אני מתכוון לעשות לאוטו צבע ואם צריך, פחחות.

אז זהו למעשה, אלו הדברים שקרו בחיי בתקופה האחרונה.

מבחינת זוגיות, אני עדיין לבד. אין לי תשובה לזה אפילו. אם יגידו לי שאני מכוער, טיפש, מפגר או כל דבר אחר שהגיוני ובגללו אני אשאר לבד, אני אבין, אבל אני אף אחד מהנ"ל, פשוט לא.

אני לא הכי חכם, לא הכי יפה ולא הכי הכי. אני פשוט בחור צעיר שרוצה שתיהיי לי חברה שתאהב אותי ואני אוהב אותה.

ב"ה ויום כזה יבוא.

אני אתחיל במשפט שנראה לי מאד הגיוני

ואולי מישהו יאמץ את הרעיון שמאחוריו :

"תשתה הרבה, תאכל מעט. אף פעם אל תשאר צמא אך תמיד תיהיה רעב לעוד"

אחד הדברים המוזרים ביותר בחיים הוא רגע ההפתעה.

יום אחד כשאנחנו לא מצפים לשום דבר מיוחד או כשחושבים שהגענו לסוג של מצב ביניים שממנו דרך

יצאה היא לא נראית לעין או שפשוט האופק הוא רחוק מכל דבר אחר,

מגיע אותו המומנטום שבו אתה נדהם לגלות עד כמה

החיים אינם צפויים.

אם היו אומרים לי לפני שנה שיום כזה יגיע, או לפחות אם היו מציינים את זה לפני חצי שנה שיכול לקרות דבר שישנה בבום את כל אשר הבטחתי לעצמי כי לא יחזור לעולם, הייתי מגחח ובתוקף עונה - בחיים לא.

והנה זה קרה, להפתעתי (ואולי בעצם לא) ביום שבו אני מרגיש הכי חרא, ברגע שבו אני מרגיש הכי מוזר, בשנייה שאני שומע שיר שפשוט מתחבר באופן כל כך מושלם עם כל מה שהיא מייצגת - בו הרגע אני מקבל ממנה הודעה.

הודעה אחת, לא משהו חשוב, משהו פשוט שגורם ללב שלי בבת אחת לצנוח.

תמיד פחדתי ממנה, תמיד פחדתי ממה שהיא יכולה לעשות לרגשות שלי, כמה שהיא יכולה לטלטל את עולמי ולו רק בלומר מילה אחת, רק בלהסתכל במבט אחד.

בכל אופן שלא אסתכל על זה, אני כשפוט שלה, אני פוחד ממנה ונרתע, מתרחק ממנה אך בתוכי כמהה לקרבה.

דבר לא ישנה את ההרגשה הזו, דבר לא יגרום לרגשות להיעלם כלא היו.

תמיד אהבתי אותה ותמיד אוהב.